השן שהתנדנד לה הילד
מאיר שלו
אחד הדברים הנחמדים בלספר לילדים סיפור זה להפתיע אותם, להביא להם אותה בהפוכה, לגרום להם להסתכל על משהו אחרת ממה שהתרגלו: זה תמיד מדליק אותם, העיניים שלהם נפערות יחד עם הפה ואפשר ממש לשמוע איך גלגלי המוח שלהם זזים בהנאה. מאיר שלו מיטיב לעשות זאת כבר שנים רבות בספרי הילדים שלו – לאפשר לנו להתבונן בעולם מזוויות שלא ידענו שקיימות: להציץ על החיים מנקודת המבט הייחודית של הכינה נחמה, למשל, של הצלחת המקופחת שתמיד נשארת מתחת, של הטרקטור הישן בארגז החול, של קטר קטן שרוצה לנסוע פעם לרומא, ועכשיו גם דרך עיניה של שן מתנדנדת.
אופס, סליחה – לא השן מתנדנדת לילד, חלילה, לפחות לא מנקודת מבטה של גיבורת הסיפור – זה הילד שמתנדנד לשן! רוצה לומר, הכל שאלה של הנראטיב שאת מספרת לעצמך: האם את בורג פאסיבי במכונה, סתם אחת מבין רבים כמותך, וגורלך לא בידייך – או שאת בלב העניינים, המכונה כולה סובבת סביבך, ואת עצמך אדון לגורלך ולחייך? גיבורת הסיפור שלנו מעדיפה את האופציה השנייה, הידד, ועושה זאת בחן בל-יתואר. חבל לפזר פה ספוילרים, רק אזכיר שאחרי ההיכרות עם שיגרת יומה של השן החביבה המתגוררת בפיו של ילד – הנוף שהיא רואה מפיו הפתוח, המטעמים שהיא נוגסת ולועסת, השיטפונות בצורת מיץ או מים, הפגישות עם גברת משחה וגברת מברשת – לילה אחד היא מתעוררת פתאום בבהלה. "מה קרה?/ 'משהו זז,' היא אמרה לעצמה,/ 'מתנדנד מצד לצד.../ מוזר מאוד, וגם כואב לי קצת./ שׁוֹמוּ שִׁינַיִים! אני נבהלת!/ אוי ואבוי! מתנדנד לי הילד!"
מרגע זה מתחיל סיפור מתח מרתק, וכל-כולו מתואר מנקודת מבטה של השן: היא נעלבת מאמא ("למה את קוראת לי שן חלב?/ כי אני עוד קטנה?/ אם אני שן חלב,/ אז הוא ילד שמנת ואת אמא גבינה!"), מתעצבנת כשהילד מתנדנד לה יותר ויותר, ו"כבר קשה לה לנגוס בתפוח/ ועל גזר אין מה לדבר", עד כדי כך שהיא שוקלת לקשור אותו בחוט לידית של הדלת. כי כן, ספר שמיועד לילד ולהורה הקורא באוזניו פונה במיטבו לשני הקהלים שלו גם יחד, ואצל מאיר שלו הפנייה היא אל שניהם שווה בשווה, מאז ומתמיד; גם אם מרכיבים מסוימים בסיפור או בהומור (ולעתים גם בסוף, כמו בספר הזה) עוברים הרחק מעל ראשם של ילדים בגיל הרך, הם בכל זאת מותירים את רישומם ומזמינים קריאה חוזרת, אשר הודות לה נקלטים עוד ועוד רבדים בכל פעם. והאיורים של מישל קישקה – זו חוויה בפני עצמה: עוד לפני שמגיעים לסיפור עצמו שוקעים שעה ארוכה בפורזץ המלבב, שמציג ביטויים ומשחקי מלים עם "שיניים" באיורים מפילים מצחוק: שן חלב עיזים, שן חותכת, בעזרת השן ועוד, והכפולות המאוירות של הסיפור ממש מפצירות בך להתעכב עליהן ולא להחמיץ שום פרט, לא חשוב בת כמה את. עונג אמיתי בכל בית עם ילדים בני 7-3, כעת במבצע משתלם באתר ההוצאה (ר' קישור).
עם עובד