וכתבתָּ

מחפשים ספר כיפי? כזה שעשוי סיפורים-סיפורים, קטעים מצחיקים ומרגשים ומדליקים בטירוף מחייו של בנאדם באמצע החיים, שפשוט תענוג לקרוא אותו ואי-אפשר להפסיק? אז תקשיבו: נכון שאני ערכתי את הספר הזה, אבל חלפה כמעט שנה מאז שגמרתי לעבוד עליו ועד שיצא סופסוף, בחגיגה מהממת במתחם בית המפגש השלישי (שיואו איזה מקום יפה ומגניב!!! שווה לעבור לפרדס-חנה רק בשבילו, בחיי) שאליה הגיעו המוני אוהביו (ובצדק!) של אייל עמית, קנו ספרים וקיבלו סטיקרים מתוקים כמו אלה שבתמונה (לא נכנסו לצילום: וצחקת, והודית, וסלחת, וגלגלת ועוד ועוד), ולמחרת פתחתי לי את הספר ככה סתם, בכוונה לרפרף ולראות שמא נפלה בו איזו טעות שחמקה מעיניי חלילה (התשובה: לא!) והתחלתי לקרוא, ככה סתם, ונשבעת לכם - אפילו שקראתי כל סיפור לפחות 5 פעמים בזמן העבודה על הספר - נגנבתי לגמרי, הכל היה לי חדש כאילו מעולם לא קראתי כלום, ופשוט לא יכולתי להפסיק. תענוג! אפילו מצאתי את עצמי צוחקת בקול מקטעים שכבר קראתי אשתקד איזה אלף פעם.