top of page
ביצה של תנין
ביצה של תנין

ביצה של תנין

איילת שדה

הידעתם שיש צעצוע מגניב בשם Toniebox (נמכר באמזון, בין השאר), המאפשר לפעוטות להפעיל בעצמם מכשיר הקלטה עם שירים וסיפורים – שאתם עצמכם, או הסבים שגרים בארץ אחרת, או לא חשוב מי, יכולים להקליט למענם בטלפון הסלולרי שלכם הודות לאפליקציה תואמת, שטוענת הכל לתוך הצעצוע? ובכן כן, לצמד דרדסים אהובים בגולת ברלין יש צעצוע טוני'ז כזה כבר שנה, ובזכותו אני מקליטה מדי פעם קלאסיקה עברית לפעוטות שאני מוצאת בארון הספרים הילדותי שלי. למרבה הצער, מתברר במפתיע שלא מעט נכסי צאן ברזל לקטנטנים מהמאה שעברה כבר לא רלוונטיים לקהל היעד, אם בגלל אריכות מוגזמת של הטקסטים מפעם (ספרי "איתמר" של גרוסמן, למשל), ואם בגלל תכנים עצובים כמו עוני ובדידות (רבים משירי מרים ילן-שטקליס), שמוקדם מדי להכירם לבני השנתיים-שלוש.

אבל אתמול – הפלא ופלא: במדף הספרים מהעשור האחרון מצאתי אוצר נשכח מלפני חמש שנים – ועוד עם ציורים מופלאים בטירוף! איך פספסתי אותו בזמן אמת? שערורייה! מיד הקראתי לאפליקציה איזה 6-5 שירים, והמשך עוד יבוא. לדוגמה, שיר הנושא: "דָּנָה סִפְּרָה לִי אֶתְמוֹל בְּסוֹד/ שֶׁהִיא נוֹלְדָה מִבֵּיצָה שֶׁל תַּנִּין./ לִפְעָמִים הִיא אוֹמֶרֶת כָּאֵלֶּה שְׁטוּיּוֹת/ וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי מַאֲמִין//(....) אני יודע שהיא סתם ממציאה המצאות./ אמרתי את זה אתמול ליואב./כי אם היא נולדה מביצה של תנין/ אז בטוח היה לה זנב". או "לשכנים בבית שבפינת הרחוב/ יש כלב גדול וחום ומפחיד./ יש לו ראש ענקי ושיניים חדות/ נדמה לי שקוראים לו דויד.// אני תמיד עובר שם בשקט,/ מציץ בזהירות בעד השיחים,/ הוא מתקרב מהצד של הבפנים/ ואני מתרחק כמה צעדים.// דויד מביט עליי בסקרנות/ נושף קצת וגם מרחרח./ נדמה לי שהוא אפילו מחייך/ אבל ליתר ביטחון אני בורח".

ויש עוד שירים מתוקים להפליא – על גור פילים רטוב שהילד מצא בחצר ומאז הוא גר אצלו בבית, ו"כל בוקר אמא מכינה לנו אוכל,/ לי סנדוויץ' אחד ולו כמה מאות,/ אני הולך לי לגן הילדים/ והוא לגן החיות". או מחווה לשיר "מיכאל" (של מרים ילן שטקליס), שדווקא כן בא בסוף – "זה לא נכון שמיכאל לא בא,/ הוא היה כאן אתמול בשלוש./ אני זוכרת איך הוא נכנס לחצר/ ועשה לי שלום עם הראש// (...) אני זוכרת בדיוק מתי הוא היה פה/ והיה לי נעים ושמחתי כל כך./ זה לא נכון שמיכאל לא בא,/ אבל כמו שהוא בא, הוא הלך". הספר, שזכה בפרס דבורה עומר לשנת 2016, מדבר הן לפעוטות ולילדי גן (בני 3–6) והן להורים שלהם, כמו שצריך לקרות בספר מעולה לגיל הרך, והציורים של שירז פומן מרהיבים שאין דברים כאלה (34 עמ', ערכה: דלית לב). כעת בהנחה נאה באתר ההוצאה.

עם עובד

bottom of page