סבא סביח
סבא סביח

סבא סביח

תמי שם טוב

יווו איזה ספר מקסים וחמוד, וכמה דברים יפים וטובים הוא מלמד בזמן שקוראים אותו ונהנים!

קודם כל - ש"סביח" זה לא אוכל, אלא קרן האור הראשונה של הבוקר (מאותו שורש כמו *סבאח* של ברכת ה"בוקר טוב" בערבית, סבאח אל-ח'יר); שנית, שהמאכל העיראקי הידוע שעשוי מפיתה עם חומוס וביצה ושאר תוספות נקרא כך בזכות בעל הדוכן הראשון ברמת גן שמכר אותו לקהל, שהיה מתגודד מול הדוכן וקורא לו בהתלהבות "סביח! סביח!"; שלישית, שיש ילדים שלועגים לאחֵר כשמשהו אצלו נראה להם מוזר או לא מוּכּר, ויש ילדים שפשוט שואלים את האחר וככה לומדים. רביעית, שלפני שנים רבות "היו מחליפים לעולים החדשים את השם בשם עברי, אבל היום מבינים שאנשים אוהבים את מי שהם ואת מה שהביאו איתם מארץ מולדתם" (ואני מוסיפה, כמה חבל שההבנה הזאת באה מאוחר מדי, אחרי שהרסה ללא מעט אנשים את האהבה וההערכה להיסטוריה המשפחתית); ובטח יש עוד לא מעט דברים שאפשר ללמוד מהספר ותגלו אותם לבד, אבל אציין עוד משהו אחרון - לומדים איך להכין סביח! בסוף הספר יש מתכון מפורט, והוא מעלה ריר ועושה תיאבון, חבל לכם על הזמן.

ועוד לא אמרתי מלה על האיורים הנהדרים של Shimrit Elkanati Illustration & Things, שמלווים את הספר יד ביד וממחישים כל מה שאפשר בכישרון ובהמון חיות וקסם. זה באמת ספר מתוק (או בעצם טעים!) במיוחד, שכיף להקריא לילדי גן ומתאים מאוד גם לראשית קריאה (גילאי 4-8, פלוס מינוס), ואולי גם יעורר השראה להכנה משותפת של המאכל. שאפו Tami Shem-Tov, ומחמאות גם לעורכת Yael Molchadsky

כנרת זמורה דביר