פליקס פאוול - כלב ילד

הנה קטע לדוגמה שבו בַּמיָה מספרת לפליקס על ילדה מהשכונה בשם דונה, שהפכה זמנית לחתולה – ופה הזאטוטים שלי יצחקו על בטוח (הסיפור שלה מוצג בקומיקס): "יום אחד גילתה דונה חנות. החנות נראתה ישנה, הריחה כמו גרביים, נשמעה שקטה, הרגישה כמו תחתונים ולא היה לה טעם של שום דבר". הרגישה כמו תחתונים! איזה ילד לא יזדהה עד שיגעון? וגם, אחרי שפאפינס מסבירה לפליקס למה כלבים מצליחים לרחרח טוב יותר מבני אדם ומחתולים, היא אומרת לו: "עכשיו שאתה יודע הכל על קולטני ריח, אתה רוצה לרחרח את הטוסיק שלי?' היא הסתובבה והרימה את זנבה. 'איכס!' אמר פליקס. 'לא!'" ואמנם, הכלבה הזאת מלמדת אותו ואותנו המון דברים מעניינים על חיות. רק לא ברור למה מרי פופינס הפכה בתרגום למרי פאפינס (גם אם כך יותר נכון להגות את שמה), אבל זו הטענה היחידה שיש לי לספר המתוק הזה. אוצו רוצו! (147 עמ', מאנגלית: שהם סמיט, עורכת התרגום: רעות צפוני), לבני 5–9, כעת בהנחה בסטימצקי.