רע בלי מלרע (יומן אֵבֶל)
אילנה זפרן
מי שלבם מעולם לא נקשר בכל מאודו לחיית מחמד (כי ההורים לא הרשו כשהיו ילדים, כמו אצלי) מתקשה אולי להבין איך אפשר לאהוב חתולים, כלבים וכל יצור שאינו אדם כאילו היו בני-משפחה יקרים מכל יקר, לטפל בהם במסירות ללא גבול, להשקיע בהם לא מעט זמן, טרחה וכסף (כולל הוצאות רפואיות נכבדות) ולהתגעגע אליהם נואשות כשהם עוברים מן העולם. ובכן, אל ייאוש! ב"רע בלי מלרע" מתארת אמא של החתולה מלרע ז"ל, המאיירת והקומיקסאית אילנה זפרן, מה עבר עליה ועל מלעיל, החתולה הנותרת, במחצית השנה הראשונה של האבל, בסדרת רישומי עיפרון מלאי רגש ומעוטי טקסט, העשויה לעזור לאותם מתקשים להבין קצת יותר.
זהו אכן יומן אֵבֶל, כמצוין בכותרת המשנה שלו: כל יום מאויר תופס עמוד או כפולה בכיכובן של החתולות (מלרע ז"ל מבליחה מדי פעם עם "בייגלה" מעל הראש) ואילנה עצמה כמובן, אם במלואה ואם בפיסת הגוף הצמודה לחתולה, אצלן בבית, בליווי הרהורים והסברים מאירי עיניים. בכל כפולה, מתחת לתאריך, מופיע סמל החטופים + מס' הימים שהם עדיין בשבי, ולצד האבל הביתי זהו הנושא היחיד שהיומן מתייחס אליו, בכל פעם שמי מהם חזרו, בחיים או בארונות. הכל כאמור בשחור-אפור-לבן, פרט לקולר הצהוב של מלעיל ולצמיד הצהוב של אמא שלה. ואם הלב שלכם לא יזוז כשאתם מתבוננים ביומן הזה, דף אחרי דף, אולי הוא עשוי מאני לא יודעת מה.
מה יש עוד לומר? מתנה נהדרת לאוהבי חתולות וחתולים, או למאותגרים שעדיין לא מבינים למה אתם ואתן כאלה. כעת בהנחה באתר ההוצאה ובאתר "עברית", או בשלל רשתות וחנויות הספרים (72 עמ').
לוקוס