מתחת לעור
שירז אפיק
איך נדלק ניצוץ בין שני זרים, איך מבט מקרי, חיוך, זיק בעין שובה-לב ושובר-לב והופך חיים שלמים על פיהם, מסובב מסלולי חיים, קובע גורלות? המגנט האדיר שנדלק בן רגע ומצמיד שני קצוות מנוגדים זה אל זה לתקופת חיים – איזה תהליך מרתק! ללוות שני אוהבים החל מרגע ההידלקות, דרך תקופת האושר הראשונית לאורך זמן כזה או אחר, עד שהצבע הוורוד דוהה והמציאות מזדחלת פנימה. לפעמים שם העלילה מסתיימת, לפעמים רק שם מתחיל להיות מעניין, תלוי מה הספר רוצה להגיד.
כבר סיפרתי כאן איך אני בוחרת ספרים לקריאה: מתחילה לקרוא כמה במקביל – אחד ליד שולחן האוכל, אחד ליד הערסל במרפסת, אחד ליד כורסת הקריאה וכן הלאה, עד שמגיע אחד שלוכד את תשומת לבי, כמו שכנה שנכנסת עם רכילות לוהטת במיוחד, תובע את מקומו ליד המיטה וכל השאר נזנחים. אז "מתחת לעור" הגיע בעודי קוראת ספרים מאת סופרים ותיקים ונודעים ומהוללים יותר משירז אפיק, ובכל זאת הספר שלה ניצח. הוא כנראה מדבר בשפה שלי, מספר חתיכת חיים שמדברת אלי. ועל זה אמא שלי היתה בטח אומרת – תבדקי את עצמך, כמה את דומה לגיבורה.
וזו דווקא נקודה מעניינת, כי גם אחרי שסיימתי את הספר, קשה לומר שאני מכירה את תמר, הגיבורה. אולי מפני שהיא מספרת את סיפורה בגוף ראשון, ולכן אין לה צורך לתאר מיהי ומהי. כל מה שאנחנו יודעים עליה הוא רק מה שקורה לה בזמן העלילה; אנחנו יודעים הרבה יותר על אדם, בן-זוגה במשך רוב הספר, מאשר עליה. אבל זה לא מפריע, כי היא יודעת לספר, והעיקר פה זה הדינמיקה, או אולי, כמו שכתב עלי מוהר "העיקר זה הרומנטיקה". והעיקר, אני עוד לא יודעת אם אני מרוצה מהסוף. הוא אניגמטי ומשאיר טעם של עוד, כאילו קרעו ממנו את הפרק האחרון. את הפרק הזה הייתי רוצה לקרוא. (ערכה: רותם בירון, 166 עמ')
עברית הוצאה לאור