בריכה עירונית

בספר שש נובלות מעולות. מצאתי את עצמי שוקעת בהן כמעט נגד רצוני (אחרי שהתחלתי כבר כמה ספרים מצוינים אחרים) כי הן כתובות נפלא, מציירות אווירה ודמויות שאת מאמינה להן מיד ועוקבת אחריהן בעניין לכל האורך. אין קשר בין נובלה אחת לאחרת, אבל מומלץ לקרוא אותן לפי הסדר, והבריכה היא כמו חוט שמקשר ביניהן, כל הגיבורות עוברות בה – שוחות, מתקלחות, מקשקשות, כל אחת בדרכה – ולעתים את מזהה דמות מסיפור קודם שמופיעה בסיפור אחר בשם אחר, אבל עם אותו אופי ואותן מניירות. לכן המתחם העירוני הזה הוא מעין מיקרוקוסמוס שכולא בתוכו שברי סיפורים, קרעי חיים של נשים (ובסיפור האחרון – גם של גבר) הנפגשים ומתנגשים בו בלי שאף אחד אחר יחשוד.