בריכה עירונית
בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

גם אני הייתי מנויה פעם לבריכה במרומי דיזנגוף סנטר, בתקופה שֶגַרתי בשכונה, והשהייה הקבועה במלתחות בחברת זרות עירומות בשלל גילים ופרסונות ריתקה אותי כל כך שחלמתי לכתוב עליה ספר. זו הסיבה העיקרית שהספר הזה סקרן אותי, ופתחתי אותו בלי ציפיות מיוחדות. אבל עד מהרה מצאתי את עצמי משתאה: הסופרת (והשחקנית) אדוה בולה היא אשה צעירה, זהו רק ספרה השני – אבל היא כותבת כמו סופרת בשלה ומנוסה, בעלת קול מגובש, עם אמירות נוקבות, כאילו עברה כבר דרך ספרותית ארוכה ומרשימה. ואיזה תענוג לקרוא אותה.

בספר שש נובלות מעולות. מצאתי את עצמי שוקעת בהן כמעט נגד רצוני (אחרי שהתחלתי כבר כמה ספרים מצוינים אחרים) כי הן כתובות נפלא, מציירות אווירה ודמויות שאת מאמינה להן מיד ועוקבת אחריהן בעניין לכל האורך. אין קשר בין נובלה אחת לאחרת, אבל מומלץ לקרוא אותן לפי הסדר, והבריכה היא כמו חוט שמקשר ביניהן, כל הגיבורות עוברות בה – שוחות, מתקלחות, מקשקשות, כל אחת בדרכה – ולעתים את מזהה דמות מסיפור קודם שמופיעה בסיפור אחר בשם אחר, אבל עם אותו אופי ואותן מניירות. לכן המתחם העירוני הזה הוא מעין מיקרוקוסמוס שכולא בתוכו שברי סיפורים, קרעי חיים של נשים (ובסיפור האחרון – גם של גבר) הנפגשים ומתנגשים בו בלי שאף אחד אחר יחשוד.

בקיצור, התלהבתי קשות. כתיבה יוצאת מן הכלל, בוגרת להפתיע, מרתקת, מפוכחת (206 עמ', ערכה: עלמה כהן-ורדי). עושה חשק לקרוא את ספרה הראשון שהחמצתי, "דברים שאני יודעת על ר'". וכאן אפשר לקרוא את הפרק הראשון: .https://tinyurl.com/yxwqgqky

כנרת-זמורה-דביר