מר גוזמאי אורח בירח
לאה גולדברג/ ירמי פינקוס
האם זה נס, או שמא חלמתי חלום? באמצע 2019 יוצא ספר ילדים שכולו שיר הלל לעברית, לחריזה, לדמיון, לאיור, לצבעוניות – ממש כמו פעם! סיפור משעשע בחרוזים נהדרים של לאה גולדברג, עם ציורים מרנינים של ירמי פינקוס, בפורמט מקסים – קטן ורחב, שהורים וילדים יכולים לפרוש מול עיניהם ולהתבונן בארבעה איורים בכל כפולה, כמעין קומיקס – מה עוד אפשר לבקש (מלבד מסע חזרה בזמן)?
הנה, קחו דוגמה: "מר גוזמאי אמר: נורא,/ כך לבוא לעיר זרה!/ להגיע בחצות,/ אין אדם בראש חוצות,/ ואפילו הכלבים/ כבר על משכבם שוכבים/ (...)/ ואני רוצה לישון,/ מתדפק על כל מלון,/ ועונה לי קול נטרד:/ "כבר תפוס", ואין מקלָט./ הו, חשבתי, זה לא טוב,/ האמנם אָלוּן ברחוב?/ לא אוכל בשום פנים/ לנמנם על אבנים!/ אך לפתע כך פתאום/ קול נשמע מן המרום/ וקרא לי: "הֵי, אתה!/ מוכנה לך מיטה!" ואיפה המיטה הזאת, תשאלו? בירח, כולל כרית ושמיכה, ומאז ישן שם מר גוזמאי הבדאי ערב-ערב. וזה רק אחד משלושת הסיפורים בספר הזה (לצד "מר גוזמאי ביום גשם" ו"מר גוזמאי פוגש את השמן והרזה"), שהוא השני בסדרת ספרי הגוזמאי – קדם לו "מר גוזמאי הבדאי" שיצא באותה הוצאה, ב-2013 (https://tinyurl.com/y3m7ouro).
ולמי שחרד מהעברית של פעם אומר: תפסיקו לזלזל בילדים, זה לא מגיע להם. אין לכם מושג כמה המוח שלהם שמח לקלוט מלים חדשות וליצור ביניהן הקשרים עם מלים מוכרות, וכמה יצירות נפלאות כמו זו מעשירות את שפתם, את דמיונם, את חוש הקצב שלהם, ואיזו השראה הן מעניקות ליצירתיות שלהם. מקומם אותי לראות כמה ספרי הילדים בימינו מרדדים את השפה, כביכול כדי "לבוא לקראת הקוראים", אבל בעצם לא סומכים על האינטליגנציה וכושר הקליטה של הדור הצעיר, שאכן מידרדרים במהירות. תנו לילדים עוד ספרים כאלה, תקראו אותם יחד איתם, בקול, שוב ושוב, הסבירו מלים קשות במידת הצורך, ותוכלו לסמן לעצמכם 'וי' על זמן איכות כיפי ומעשיר בטירוף. נכס תרבותי יוצא מן הכלל, לגילאי 4 ומעלה ומעלה.
ספריית פועלים / ספריית נח