קנגורו תום מגשימה חלום
יצחק זמיר
יצחק זמיר הוא סופר ילדים אמיתי, זן נדיר. די מדהים (וגם קצת חבל) שהוא גילה את הכישרון המופלא הזה רק אחרי שהגיע לגבורות, אבל איזה מזל שזה קרה, וכך זכינו בשלושה ספרי ילדים נהדרים מפרי עטו. קשה לתאר איזו התרגשות הספרים האלה מעוררים בי; זמיר פונה לילדים בדיוק כמו שצריך, בגובה העיניים ובמלוא הכבוד, ויודע לספר להם סיפורים מעניינים בצורה מלבבת ממש כמו אריך קסטנר בשעתו, ועכשיו שהסתלקו לנו מאיר שלו ויהונתן גפן לעולם שכולו טוב, צריך להעריך את התכונה הנדירה הזאת שבעתיים. ומאחר שבסוף הספר הזה זמיר נפרד מקוראיו ומכריז כי לא ימשיך לכתוב את עלילותיה של קנגורו תום, אני פונה אליו מכאן בקריאה נרגשת: בבקשה אל תפסיק! תמשיך לכתוב ספרים לילדים, לא חשוב על מה ועל מי, רוצים עוד!
הספר הזה, כמו שני קודמיו, הוא בעצם ספר על צדק. הוא אמנם מספר סיפור דמיוני על קנגורואית חכמה שיודעת לדבר עברית, עובדת בגן-גורו כמדריכת מבקרים ואפילו נוסעת עם המחבר לאוסטרליה, וזה כבר הספר השלישי על הרפתקאותיה, אבל למעשה (ערמומי שכמותו) הוא מספר על החיים שלנו כאן, על יחסים בין בני אדם ועל יחסיהם עם החיות ועם הסביבה – כלומר, על בעיות קלות וקשות ועל הדרכים השונות לפתור אותן – ובין לבין מתייעץ עם הילדים ושואל לדעתם בנושאים חשובים מאוד. ומי שהיה היועץ המשפטי לממשלה ושופט בבית המשפט העליון מבין משהו בצדק, כנראה, ומי כמוהו יכול להסביר את המושג החמקמק הזה לילדים כבדרך אגב, תוך כדי סיפור מחויך, ולעורר אותם למחשבה – והכל בשפע של חן, תבונה והומור (כהשקפת עולם, לא כהצחקות).
במקום להכביר מלים על הסיפור אצטט רק כמה מהשאלות שזמיר מציג לילדים בסוף כל פרק, שמיעוטן קשורות בעלילה ורובן נוגעות לחיינו, ותראו לבד איזה יופי: "ילדים יקרים, אם את ילדה, האם היית מעדיפה להיות ילד? ואם אתה ילד, האם היית מעדיף להיות ילדה? האם הייתם מעדיפים להיוולד להורים אחרים?" או "ילדים יקרים, האם גם אתם שומעים לפעמים קול פנימי שאומר לכם מה נכון לעשות?" או "לצערי, קנגורו תום לא הודיעה לי עד היום מה זה אומר 'להיות בן-אדם'. נראה שהיא עדיין אינה יודעת. אולי אתם יודעים?" או "נניח שפגשתם בישראל תייר מאוסטרליה, והוא אומר לכם שהוא רוצה להתנהג כמו ישראלי, ושואל אתכם איך ישראלים מתנהגים. מה תגידו לו?" או "האם הגיוני שאסור להקים אפילו קיוסק בלי לקבל רשיון מן העירייה או מן הממשלה?" או "ילדים יקרים, האם יש ביניכם מי שרוצה להיות מפורסם? אם כן, מדוע?" וגם (אחרי פרק שבו קנגורו תום מדברת על בני עמה): "ילדים יקרים, יש לי שאלה קשה: מי בדיוק שייך לעם שלנו?" – כמו שאתם רואים, לרוב השאלות האלה אין תשובות פשוטות, ולכן הן מצוינות, והלוואי שהייתי נתקלת בכאלה בספר ילדים כשהייתי ילדה. אפשר ליהנות מהספר הזה גם בלי לקרוא את קודמיו, אבל למה לכם? על הכריכה כתוב "סיפור לילדים וגם להורים", ושלושת הספרים אכן מומלצים מאוד לקריאה משפחתית משותפת, גם עם קטנים שטרם למדו לקרוא (חבל רק שהם כל כך יקרים. הלוואי שהוצאת שוקן תציע את שלושתם במבצע!). גם הפעם האיורים הצבעוניים ומלאי החיים של אורית ברגמן ממש קופצים מהדפים. אל תחמיצו. לבני 6–11, בכל חנויות הספרים ובאתר ההוצאה (204 עמ', מנוקד).
שוקן