נמוכונת
אילנה זפרן
באילנה זפרן התאהבתי, כמו כולם, בזכות טורי הקומיקס שלה בעיתוני רשת שוקן על רפי וספגטי, החתולים של אמא 1 ואמא 2, וכבר אז חשדתי שטמונה בה גם סופרת ילדים מחוננת. איזה אושר לגלות שהחשדות התממשו: מזמן לא התלהבתי כל כך מספר לגילאי ראשית קריאה. "נמוכונת" הוא יותר רומן גרפי מקומיקס, ובעצם יצירת אמנות, כזו שהחיבור המיוחד בין מרכיביה – מלים מעטות וציורים גדולים – מצליח להזיז לך משהו קטן בלב.
את הספר מספרת ילדה נמוכה שמזדהה רק בשם "נמוכונת", במילותיה שלה ובציוריה ובהומור המיוחד לה, עד כי נדמה שזפרן הבוגרת היא רק המתווכת כאן. המלים המעטות שלה מספרות את הרקע לדברים שרואים בציורים, והציורים מספרים המון דברים נוספים ללא מלים, והכל יחד מכריח את הקוראת (בכל גיל) לחשוב ולהבין ולהרגיש; וזה כל כך מתוק, ומעורר אמון, ואמפתיה וסימפטיה, שאי אפשר לא לאהוב אותה ואת הספר הזה, כולל ילדים שטוענים שהם לא אוהבים לקרוא, ולא יוכלו שלא להיגנב עליו.
ולמה להכביר מלים, כשאפשר פשוט להציץ בעמודים הראשונים באתר "עברית" (ר' לינק להלן) ולהבין למה אני מתכוונת. אין פה ממש עלילה, אלא יותר תיאור של תהליך התבגרות מרתק שהילדה עוברת, ודווקא מפני שאין בו שום דבר דידקטי, הוא מעורר השראה בכמה וכמה רבדים. 34 עמ', נהדר לבני 9-5.
טל מאי