עשרה ארנבונים
מוריס סֶנדק
האם מוריס סנדק, היוצר הדגול של "ארץ יצורי הפרא", צייר ומשורר-ילדים מהולל, זקוק בכלל להמלצה שלי? ועוד על ספרון לפעוטות שאין בו כמעט מלים, בקושי משפט אחד? הרי זו יצירת אמנות לכל דבר: אפשר וכדאי לשקוע דקות ארוכות בכל ציור, בכל כפולה נטולת טקסט, כדי לספוג את כל הרגש, התנועה והיופי שעולים מכל עמוד, ולהניח לפעוט או לפעוטה שבחיקכם לקרוא בקול את הספרות שבתחתית הדף.
כי זה מה שזה, בעצם – ספרון שמלמד לספור, בדרך הכי טהורה שיש: הציורים מלאי החן מציגים קוסם (שהוא בעצם ילד) השולף בכל פעם ארנבון נוסף מכובע הצילינדר שבמרכז הבמה, כפי שרואים באיור הכריכה, וכך בהדרגה אנחנו סופרים יחד איתו מאחת עד עשר, בעודנו מתענגים על הבעותיו השונות לנוכח ריבוי הארנבונים, שמתחילים קצת להציק לו... רק במחצית הספר, מיד אחרי כשמגיעים ל-10, מופיע המשפט היחיד: "ואז – הוא התחיל להעלים אותם!"
ואכן, מכאן ואילך, בכל פעם שהקוסם מניף שרביט, נעלם עוד ארנבון – למרבה הרווחה, שהרי צפוף לו נורא – ואנחנו סופרים לאחור יחד איתו, ויכולים להשוות בין הבעותיו ותנוחותיו המשעשעות במחצית הראשונה של הספר לעומת השנייה, ולוקחים בחשבון שהפעוטות שלנו אוהבים לספור באצבעות את הארנבונים המצוירים כדי לאשר את הסִפְרה הכתובה מתחתם. חבל לי רק שהאות M היפה שעל הכובע בציורים המקוריים (מחווה למיילו, גיבורו המוכר של סנדק, וגם האות הראשונה של Magician, קוסם) גוּירָה כאן לאות מ', שנראית פחות אסתטית – אבל זו באמת התהייה היחידה, וסליחה שנטפלתי לקטנות. מותק של ספר לפצפונים, מרגע שהם מסוגלים לשבת בחיקכם ועד שהם כבר יודעים לספור עד 10 בעצמם (26 עמ', עורכת: מיכל פז-קלפ), כעת בחצי מחיר באתר ההוצאה.
כתר