top of page
בני טובים
בני טובים

בני טובים

כנרת רוזנבלום

הדם ניתז בספר הזה כבר במשפט הראשון, ומלווה במתח סמוי את כל העלילה עד למשפט האחרון, ובהדרגה מתברר לך בתדהמה עד כמה הוא רלוונטי לאסון שקרה לנו לא מכבר. "בני טובים" הוא ללא ספק אחד הספרים הישראליים הכי מרתקים שקראתי אי פעם, שגם לוכד כל כך הרבה נתחים עסיסיים מההוויה הישראלית, מהנוף, מהטיפוסים, מהמשפחתיות, ממושג החבֵרוּת, מכל הדורות שמרכיבים אותנו כאן. כנרת רוזנבלום רקמה בו סאגה משפחתית ענפה, בנויה לתפארת, ובמהלך הקריאה את לומדת להכיר את משפחת בן-טובים טוב-טוב, על כל גרורותיה. הכל בה מוּכּר (גם אם לא תמיד חביב) ומונגש לך בטבעיות דרך הכתיבה המדויקת, שופעת הפרטים, שכל מלה בה תפורה להפליא, בַּמָקום הנכון ובצליל הנכון, במוזיקה לשונית מדויקת להתפעל. איזו מלאכת מחשבת.

ועכשיו, כשראינו כמה מוצדק היה הפחד המצמית שלנו לאורך השנה הקודמת, בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, ונעשינו הרבה יותר מפוכחים ומיואשים, מה יכול לייצג את ההוויה הישראלית טוב יותר מחברת תשתיות, שמייסדה היה פרדסן צנוע, שיכול היה להיות סבא שלי ושלכם, שהתמזל מזלו והלך והתרחב וקנה משכניו את פרדסיהם, והדור השני כבר הפך את העסק המשפחתי לחברה להשכרת ציוד כבד ועבר להתעסק בנדל"ן, ועד מהרה הוא שולח יד ורגל גם בעסקי הביטחון, עד להקמת קיר המכשול למנהרות של חמאס בדרום? ובדיוק בקטע ההוא אומר יהודה בן-טובים, האח והמנהל הגדול שעל פיו יישק דבר, את המשפט הכי מצמרר שקולע בול.

כשיהודה מסביר לבניו ולנכדתו על ערכו הרב של פרויקט 'המכשול' לחברה שלהם, הוא אומר: "כל כמה שקשה להצליח בפרויקט הזה, הסכנה האמיתית שלנו היא לא כישלון. הסכנה האמיתית היא שנצליח (...) שנהיה עם הידיים עמוק בתוך הדבש, נתמכר לזרם המתוק של עוד כסף ועוד הצלחה, ועוד פרויקט לאומי, נשכח שבָּנינוּ את כל זה בעשר אצבעות, נשכח שצריך תמיד להיות בשטח, נשכח את כל הנשמות הטובות שמחכות לנו בסיבוב שניפול, נשכח שהכל מתקיים בקושי – על איזון עדין ובעבודה קשה. נשכח ונשקע ובסוף הכל יתפוצץ עלינו בנזק שאף אחד לא יכול בכלל לדמיין". והנזק אכן קורה בפרויקט הזה, והוא הרבה פחות נורא בספר מאשר זה שקרה לנו במציאות, ועדיין, האמירה של יהודה היא נבואה מדויקת, ורוזנבלום כתבה אותה הרבה לפני מה שקרה, ומאז האסון מתברר שיוצרים רבים כל כך ניבאו את מה שעומד לקרות מבלי דעת, כך שאין ברירה אלא להבין שעמוק בפנים ידענו. כבר כשהלכנו להפגנות בכל הארץ לפני שנה, ידענו שהולך לקרות פה משהו נורא. אבל מי דמיין שעד כדי כך. ספר נהדר, כתוב יוצא מן הכלל. אל תחמיצו (375 עמ', ערכה: יערה שחורי, כעת בהנחה באתר "עברית" המציע גם הצצה לפרק הראשון).

כתר

bottom of page