אגודת משוררי הרחוב

נכון בכל פעם שפותחים ספר של נורית זרחי מרגישים כמה התגעגענו לכתיבה המיוחדת שלה? אז גם הפעם, ממש. אמנם לא תמיד קל לי עם ספריה של זרחי לקטנים, אני מודה, אבל מי אמר שבאהבה הכל קל? העיקר שכיף להתאהב בספר החדש הזה, שעלילתו מלאה וגדושה וכולו מעניין וכיפי ומעורר מחשבה: יש בו ילדה שיודעת להגיד "אבא, מה אתה אומר? אמא, בבקשה אל תתערבי", חתלתולים מדברים שלא יודעים לכתוב, אבל יודעים להגיד את השירים שלהם ישר מהפה, כי "ההרגשה היא בלב, והלב קרוב יותר לפה מאשר ליד", אשה בשם גבירה שמעבירה במחסן שבחצר סדנת כתיבה לילדים שכותבים על געגועים, תחרות לכתיבת שירים מטעם עיריית ת"א, ראש עיר נחמד להפליא שמסכים להכניס ללשכתו הומלס ולהקשיב לחתלתולים (שגם הם באו להשתתף בתחרות), ועוד המון הפתעות שחבל לספיילר.