חוה
איגי דיין
הספר של איגי דיין הוא בעיניי ההפתעה הספרותית הגדולה של השנה. קודם כל – ממתי מתופפים כותבים ספרים? למזלי, זכיתי להיות בין הבודדים שקראו את הספר כשאיגי הוציא אותו בהוצאה עצמית. חבר של חבר זרק לו מלה עלי ויום אחד הוא טלפן ושאל אם יוכל לבוא ולהראות לי ספר שכתב. הפגישה איתו הותירה אותי המומה, לא פחות: פגשתי בנאדם מתוק שמדבר בשקט, כזה שאומר רק אמת, שאף מלה אצלו לא סתם, שכל משפט שלו – יהלום. איפה ישנם עוד. ואז קראתי את הספר.
והספר הוא כמו בוקס בבטן. קודם כל – רבאק, זה היה ספר לא ערוך, הבנאדם הקליד אותו בהמשכים על הטלפון שלו ואחר כך העתיק למחשב, אבל הטקסט – מושלם! לא היו בו אפילו שגיאות הקלדה, ואיזו עברית מיוחדת, וכל משפט – פנינה, ואיזה סיפור עוצמתי, ואילו דמויות מרתקות, ואיזו עלילה! אפשר להבין את הסופר מאיר שלו שנתקל בספר העצמאי הזה במקרה, פתח אותו בלי שום ציפייה מיוחדת ונשבּה בקסם, ורק תקראו מה הוא כתב בגב הכריכה. כל מלה אמת.
לא אספר לכם על מה הספר; התקציר שעל העטיפה מספיק, ורק אוסיף שיש שם גם חמור ושמו קוץ (שהעניק לספר את שמו באנגלית) והוא מניע את העלילה בדרכו המסתורית. כי באמת, אף אחד פה לא כותב כמו איגי דיין. אז אולי ייקח לכם כמה דקות להתרגל לשפה הייחודית שלו, אבל שווה לזרום איתו: יש לו קצב, יש לו סגנון, יש לו טיימינג, יש לו אמירה מקורית ועומק, כמו שיודע כל מי ששמע אותו מנגן ושר (עם להקת "משינה" ובלעדיה), וכל זה נמצא גם בספר, חוויה שחבל להחמיץ (273 עמ', ערך: אסף שור). באתר "עברית" אפשר לקרוא את הפרק הראשון ולרכוש עותק דיגיטלי או מודפס בהנחה.
עם עובד