החבר הכי טוב שלי

מזמן לא קראתי ספר ילדים עברי כל כך מותח ומסקרן, אבל לצערי לא אוכל לספר לכם עליו כמעט כלום, כפי שתראו בהבטחת הכבוד המצולמת מפתח הספר. מה כן אוכל לספר? שיש כאן תעלומה בלשית מסתורית להפליא, שחוצה יבשות, וקשורה במזימה אפלה להחריד; שהוריו החמודים של גיבור הספר אומרים "לעזאזם" (במקום לעזאזל) ו"אידיוקי" (במקום אידיוטי) כדי לא לקלקל את בנם יחידם; ובעיקר ששחר, זו שמתחברת עם הגיבור-המספר יואב ומלווה אותו בהרפתקה, היא הנערה הכי מגניבה שפגשתי בספר ילדים ישראלי מזה הרבה-הרבה זמן, אבל ממש! כזאת מצחיקה, פיקחית, מלאת תושייה, הפתעות והמצאות, להתאהב בה על המקום. הספר כתוב נהדר, בשפה אמינה וקולחת של ילדים, בלי לבגוד בעברית הטובה והיפה, ובסוף - למרות החששות הכבדים המצטברים בלב הקורא ככל שהמזימה האפלה הולכת ונחשפת - הכל בא על מקומו בשלום.