את עוד תתחרטי על זה
נועה שלו
זה קרה לי לגמרי לא בכוונה, כי ליד מיטתי יש ערמה של ספרים שהתחלתי וטרם הספיקותי, ביניהם ספרי מופת לצד כאלה שכתבו חברות וחברים, אבל הספר הזה חיכה לי בסבלנות בפינת האוכל, ואני אוהבת לקרוא בזמן שאני אוכלת (הרגל ישן ונפסד מבית אבא, בארוחות משפחתיות שבהן לא מנומס לשבת לאכול עם ספר או עיתון היינו קוראים בעיון את התוויות על בקבוקי הבירה-שחורה) וככה יצא שכמעט מדי יום קראתי כמה עמודים, ואז עוד פרק ועוד אחד, עד שהבנתי שנלכדתי ואין דרך חזרה.
כי הספר באמת כתוב טוב. הוא מעניין, מותח ואפילו משעשע, והעלילה ממש לא שגרתית: הגיבורה היא סוכנת מוסד צעירה, נשואה ובטיפולי פוריות, שגם קצת מאוהבת במפקד הישיר שלה שמכיר אותה מאז שהיתה נערה ומאפשר לה לחסות בצל כתפיו הרחבות (והמסוקסות), היא יוצאת למשימת ריגול ברומא עם קולגה שמסובך עם עצמו בכל מיני דילמות, וגם הנאמנות שלה לבעלה האוהב לא תמיד עומדת במבחן. וממש קשה לנחש שזהו ספר ביכורים לכותבת, כי הסיפור נפרש בצורה מיומנת, בשפה קולחת וזורמת, תיאורי הסקס מחרמנים, הדיאלוגים מעולים ופשוט כיף לקרוא אותו.
ואם תהית איך ספרה הראשון של כותבת ישראלית צעירה עוסק בצורה כה אמינה בסוכנת מוסד דווקא, על כל חיבוטי הנפש, הגוף, הקריירה וחיי הנישואין שלה, התשובה מסתתרת בגב הספר – שבו מתברר כי המחברת, פסיכולוגית תעסוקתית, עבדה בעבר בשירות הביטחון הכללי, מש"ל (317 עמ', ערכה: עלמה כהן-ורדי). אפשר להתרשם מהפרק הראשון באתר "עברית" ואף לרכוש בו עותק דיגיטלי או מודפס בהנחה נאה.
כנרת/ זמורה