טירת הזכוכית
ג'אנט וולס
האם גם אתם נתקפים לפעמים חששות שמא המשפחה שלכם קצת מופרעת, ושאולי לא היטבתם להעניק לילדיכם רקע ביתי נאות כדי שיתפתחו לבוגרים נאורים וראויים? אם כן – אל דאגה: הספר הזה (מ-2014) יספק לכם את הנחמה האולטימטיבית, כי זוג הורים בלתי-אחראיים ומרוכזים בעצמם יותר מאלה של הסופרת קשה להעלות על הדעת (אם כי שניהם דווקא טובי לב ושוחרי טוב) – ובכל זאת יצאו לפחות שלושה מארבעת ילדיהם מוצלחים למהדרין, כלומר בוגרים עצמאיים ומאושרים בחלקם. ואף שחיי המשפחה המתוארים בספר מזעזעים עד בלתי-נתפסים – חיים על הקצה, מתגלגלים בזוהמה, מכונמים, קופאים מקור וכמעט גוועים ברעב – הרי שהכל קרה באמת ובתמים. זו ההיסטוריה האמיתית של ג'אנט וולס, עיתונאית שגדלה בארה"ב באמצע המאה שעברה, הכותבת על עצמה ועל משפחתה בשמותיהם האמיתיים, בלי להסתיר דבר, גם לא את העובדות המבישות והנוראות ביותר.
אולי משום כך התקשיתי בזמנו, כשהספר רק יצא, לצלוח אותו מעבר לפרקים הראשונים. הרגשתי שהבטן מתהפכת לי, שלא אצליח ללוות את הילדה הזאת ואת משפחתה בלי לסבול עד מוות. אבל ידעתי שאשוב אליהם, כי מההתחלה ברור לך שמדובר באנשים אמיתיים ומרתקים ששווה לקרוא את סיפורם, כי אי-אפשר להמציא סיפור כמו שלהם, שבאמת עולה על כל דמיון, ולכן גם אי-אפשר שלא להתחבר אליהם, למרות הכל. פשוט חיכיתי לזמן הנכון, שיהיה לי כוח להכיל את כולו, והנה הוא בא, וקראתי אותו בשקיקה עד הסוף. ואני לא מצטערת לרגע. כי איזה עוד הורים יגידו לילדיהם הרעבים שסנטה קלאוס הוא המצאה מטופשת, וכמה מסכנים הילדים שמאמינים בו ומקבלים לחג המולד מתנות מפונפנות מפלסטיק – כשיש להם אבא אמיתי, שיוצא איתם למדבר בליל החג ומעניק להם במתנה כוכב מכוכבי השמים לפי בחירתם, אחרי שהוא מלמד אותם על הכוכבים ומסלולם? שהרי מתנות הפלסטיק יחזיקו מעמד בקושי שנה, ואילו הכוכבים שהילדים בחרו יישארו שלהם עד קץ כל הדורות! ואיזו אמא הומלסית מקסימה, שמחטטת בפחי האשפה של ניו-יורק, יכולה להגיד לבתה האמידה והבוגרת שלא, תודה, היא לא צריכה שום דבר, אולי רק טיפול אפילציה (להסרת שיער מיותר)?
כי כן, ההורים המופרעים האלה מתוארים אמנם בעיניים מפוכחות ופקוחות לרווחה, אבל בלב חומל ומכיל. וכל משך הקריאה אין לך ברירה אלא להתפעם – איך היא הצליחה, ג'אנט הקטנה והנחושה, לשרוד ולהתבגר כדי לספר כל כך יפה את הסיפור הקשה אך המופלא שלה (בזכות בעלה השני, לפי דברי התודות בתחילת הספר), שהקורא מתחבר אליו בכל נימי נפשו ולוקח ממנו מטען סמוי, שמתפענח באטיות ומבלי משים, כמו שכל ספר טוב אמור לעשות לנפש הקורא. התרגום של דורית בריל-פולק מצוין. חבל, חבל שתחמיצו (320 עמ', עורכת התרגום: עידית נבו. זמין באתר ההוצאה ובחנויות הספרים).
מודן