צבים כל הדרך למטה

הפעם הגיבורה המספרת היא נערה יתומה מאב בת 16, חכמה ומיוחדת, שחיה עם אמה המודאגת-תדיר ויש לה חברה קרובה-כמו-אחות שכותבת בלוג "פאן פיקשן" (ספרות מעריצים) על מלחמת הכוכבים וגם נער-שכן עשיר בטירוף שמת עליה, אבל היא כלואה עמוק בתוך מחשבות טורדניות על חיידקים מזהמים, למשל כמו אלה שיעברו מפיו אל פיה בנשיקה צרפתית, יתנחלו בגופה לעולמים וישנו לה את המיקרוביוטה (תגגלו), ולכן אינה מסוגלת להשיב לו אהבה כמו שהיא רוצה, וגם לא ממש ליהנות מהחיים כמו חבריה. יש בספר עוד הרבה יותר מזה, כמובן - תעלומת היעלמותו של המיליארדר, אבי הנער, מרחפת על פני העלילה ומעיקה על חייו שלו ושל אחיו הקטן, ועוד מיני עניינים השייכים לגיל הנעורים - והוא מרתק ומהנה מאוד. אגלה לכם גם שהצבּים משם הספר קשורים לסיפור שאחת הדמויות מספרת, על מדען שמַרצֶה מול קהל עצום על ההיסטוריה של כדור הארץ, עד שזקנה אחת מרימה יד וטוענת שהכל שטויות, כי העולם הוא למעשה מישור שטוח שמונח על גבו של צב ענק. ועל מה עומד אותו צב? מתעניין המדען - על צב אחר, כמובן. והצב האחר, שואל המדען, ונענה: "אדוני, אתה לא מבין. יש צבים כל הדרך למטה".