מתי נדע אם מיכל נבחרה?
מתי נדע אם מיכל נבחרה?

מתי נדע אם מיכל נבחרה?

הילה טוב

הפתעה הפתעה! ספר בהוצאה קטנה, שלא נראה מבטיח במבט ראשון, ועוד מז'אנר הספרים הדידקטיים, ובנושא דוחה כל כך כמו בחירות – שאני אתלהב??? אז כן, התלהבתי, תארו לעצמכם! אין פה ממש סיפור, אין עלילה, אין מעשה ספרותי, אבל יש פה העברת מידע בצורה חכמה ומכבדת, ואפילו מעניינת, שלא לומר חשובה, שמחברת את הנושא לחיי היומיום, עם שאלות פתוחות שמזמינות שיחה ומחשבה – יופי של דבר.

הטקסט מוגש בצורת דיאלוג בין אמא לבתה הקטנה, שנראית בציורים כבת ארבע, והוא נפתח במשפט של האמא: "חברה שלי, מיכל, רצה לבחירות". הילדה מנסה להבין לאן החברה רצה, ומה זאת אומרת "שהיא רוצה להיות ראשת ממשלה", והאמא מסבירה שלכל מדינה יש מנהל או מנהלת, ומה זאת אומרת לנהל מדינה, ואילו החלטות אפשר להחליט וליישם. למשל (עמ' 6) "...ואפשר למשל להחליט שבשבת יפעלו אוטובוסים כדי שילדים יוכלו לנסוע לבקר את סבתא, לטייל ולשחות בים. או – שאסור לאוטובוסים לנסוע בעיר בשבת, כי זה יום מנוחה של כולם." במלים אחרות, האג'נדה הליברלית מוגשת בעדינות ומציגה מגוון אפשרויות, אבל האמא מעירה ש"אם מיכל תיבחר, היא תרצֶה שבשבת ילדים יוכלו לנסוע באוטובוס (...) ואוטובוסים יעברו רק בשכונות של אנשים שנוסעים בשבת, כי יש מקום לכולם". ומה אם מיכל לא תיבחר? הילדה חושבת שזה עצוב, אבל אמא מסבירה יפה ש"גם למפסידים יש תפקיד חשוב. הם אחראים לשמור על המנצחים שיעשו דברים נכונים וטובים".

ואז הן מדברות על דמוקרטיה, ואמא מסבירה באופן כללי על מושג הבחירה ("בהתחלה ילדים בוחרים צעצועים, בגדים, חברים ו..." ובתגובה לילדה שתוהה מה קורה אם מתחשק לה לא לבחור, היא עונה "אין דבר כזה לא לבחור. גם כשאת לא בוחרת, את בעצם בוחרת (...) כי מישהו אחר בוחר במקומך". וכשהילדה חושבת ש"הרוב קובע" פירושו שהרוב צודק, אמא מעמידה אותה על טעותה: "הרוב לא תמיד צודק, רק קובע. אבל הוא צריך לקבוע דברים שטובים גם למיעוט". כמה יפה, פשוט ונכון. הספר מספק לקוראים הצעירים הבנה ראשונית של המושג דמוקרטיה ומשמעותו, ולא צריך יותר מזה, בשלב זה לפחות. שמחתי לראות שהפעלים אינם מנוקדים, כך שניתן לקרוא אותם בלשון זכר או נקבה, ואת העידוד הנהדר לאג'נדה נשית. ספר חשוב ומאלף לבני 9-4 (כל הפרטים בצילום הכריכה, 27 עמ'). להשיג בצומת ספרים, ב"תולעת ספרים" בת"א וגם ברשת.

שפת אם