סיפורו של שחף
ירדן וסמדר בן-טבו דה-לאון
איזו הפתעה! אם (שהיא חוקרת טבע) ובת (ציירת, שהיא כעת חיילת) יצרו ספר על צב שרצה להיות שחף. זוכרים את "הפיל שרצה להיות הכי" המזעזע של פאול קור, שמוסר ההשכל שלו הוא "אל תנסה בשום פנים להיות שונה מחבריך"? ובכן, בהתחלה מתעורר חשש שלפנינו סיפור דומה: צב עצוב אחד ממש סבל מהעובדה שהוא צב, וממש רצה להיות שחף. היה לו קשה לחיות בשריון, והוא כל כך רצה כנפיים! אבל מה עושים? איך צב יכול להיות לא-צב?
התבוננו בו מלמעלה אלֵי הצבים והשתוממו: איך זה ייתכן? הצב הקטן השתגע! "מי יכול להעדיף כנפיים על פני שריון? הוא צריך להיות אסיר תודה ושמח בחלקו!" על כן תחבלו האלים תחבולה: הם יהפכו את הצב לשחף, ו"בסופו של דבר יימאס לו מזה, הוא יבין שעדיף לו להיות צב", ואז יחזירו אותו להיות צב, "והוא יהיה מאושר שהוא צב, כפי שאמור להיות!"
וכך עשו. "באופן פלאי", הצב הפך לשחף ולא ידע את נפשו מרוב אושר. חלומו הגדול התגשם! לקח לו קצת זמן להתרגל להיות שחף, ללמוד לעוף וכל השאר, ולא תמיד היה לו קל להיות שחף, "אבל בסך הכל, הוא אהב את זה מאוד". האלים מצדם קצת דאגו: מתי זה יעבור לו? אבל זה לא עבר, והאלים היו ממש נרגזים ומתוסכלים והחליטו להפוך אותו בחזרה לצב, למרות מחאותיו הנמרצות של השחף החדש. האם הצליחו בכך? למה שאגלה לכם ואקלקל את ההפתעה היפה? קסם של ספר, כתוב ומאויר ביד קלה ובוטחת, שאומר בעצם – יש דברים שאנחנו לא יכולים להבין, אבל רצוי מאוד שנלמד לקבל אותם. (ערכה: דלית לב, 38 עמ'). לבני 6-3, אבל מומלץ כטריגר מעורר מחשבה גם לאחים ולהורים ולסבים.
עם עובד