top of page
רועי אמר
רועי אמר

רועי אמר

מאירה ברנע-גולדברג

כל מיני אנשים אומרים כל מיני דברים, תמיד אמרו ותמיד יגידו, במיוחד עכשיו, כשלכולנו קשה לדעת למי להאמין. אבל ילדים לוקחים הכל ברצינות, ולך תמחק מראש של ילד משהו שילד אחר אמר לו. והרי לרוב מדובר בילד שהוא פוגש יום-יום, ולפעמים הילד גדול ממנו, וציניוּת היא עדיין לא נשק בגילו, ואיך מגדלים עור עבה כשאחרים אומרים לך דברים שגורמים לך לרצות להיעלם?

למאירה ברנע-גולדברג יש כישרון מופלא לקחת דברים שלמישהו אחר נראים סבוכים או מורכבים ולהציג אותם בדרך הכי מדליקה שאפשר, בעזרת טונות של שמחת חיים, שכל ישר והומור – ופתאום הם נראים ברורים ונגישים ואפילו פשוטים. אחרי "הילדה שניסתה" הנהדר שלה מאשתקד, שבעזרתו שלחה מסר מעצים לכל ילדה וילד שאי פעם צחקו עליהם או לא האמינו בהם, מגיע תורו של הילד ישי, ששוכב במיטה עצוב בגלל כל מיני דברים ש"רועי אמר". רועי אמר עליו שהוא סתום-בלום עם אף עקום, ורועי גם טוען כל מיני טענות מומצאות משונות (למשל, שאפשר לאלף צמחים ואבנים) ואומר דברים שאמורים לגרום לשומע להרגיש טמבל, או לפחות הרבה פחות שווה מאשר רועי. למרבה המזל, אמא של ישי מדובבת את בנה העצוב בתבונה ומאפשרת לו לפרוק את כל מה שמעיק עליו, ולבסוף מזכירה לו שהוא יודע לבד מה נכון ומה לא, והיא עושה זאת בצורה כה עדינה ומוצלחת, שישי מבין בעצמו בסופו של דבר איך להתייחס למה שרועי אומר – אפילו כשרועי אומר משהו נחמד (אבל לא מבוסס). או כמו שאומרים ביידיש – "אוט ער געזוקט!" (אז הוא אמר!)

והציורים! מעבר לאיור העלילה, הציורים של רמי טל הם כמו עוד קומה מפוארת שנוספת לסיפור: כבר בציור הראשון מזהים ש"הילדה שניסתה" מהספר הקודם היא אחותו של גיבור הספר הזה, ישי, ומי שמכיר את מאירה רואה שהיא דומה מאוד לאמא של ישי, ובכל כפולה מאוירת אפשר למצוא המון הפתעות חמודות ומצחיקות להפליא, שהופכות את הקריאה בספר לחוויה מענגת במיוחד. מתנה מעולה לילדי גן, ובאתר "עברית" אפשר להתרשם מ-6 העמודים הראשונים (שליש מהספר! ערכה: יעל גובר) ולרכוש עותק מודפס או דיגיטלי בהנחה נאה. אל תחמיצו

כנרת

bottom of page