סֶאם לוּ - לא פוחד מרוחות רפאים
סֶאם לוּ - לא פוחד מרוחות רפאים

סֶאם לוּ - לא פוחד מרוחות רפאים

קייטי וקווין צ'אנג

תמיד מוזר בעיניי כשמדברים על "ילד חריג". האם יש ילד שאינו חריג? הרי כל ילד הוא עולם ומלואו, נפרד ושונה ומיוחד, עם רקע ייחודי והורים אחרים ובעיות וקשיים משלו. ההבדל היחיד הוא שיש ילדים שחריגותם בולטת יותר לעין – בגלל מוצא אתני, נכות, שם מוזר או מראה יוצא-דופן – ואצל האחרים היא סמויה יותר (קושי בלימודים, ביישנות, פחדים וכו'). אבל גם חריגות סמויה תתגלה מן הסתם עד מהרה, כי שאר הילדים יבחינו בה, והכוחניים שבהם יזדרזו לנצל אותה כדי ללעוג או להשפיל את השונה מהם. למרבה המזל, כמעט תמיד יהיו בכיתה גם ילדים רגישים שיתעלמו מהשוני הזה ויתחברו עם הילד או הילדה הללו, והם שיהפכו לחבריהם הטובים ביותר.

כך קורה גם לסאם לוּ, ילד סיני חמוד (בן 9 בערך), שחי עם משפחתו הסינית באנגליה ומנסה להשתלב. מבחינת האופי, סאם קצת מזכיר את "האנק צ'יפסר" – גיבור של סדרה חמודה לא פחות לראשית קריאה (שתיהן בתרגומי). ואם צ'יפסר סובל בכיתה בגלל שמו המצחיק ובגלל היותו דיסלקטי, סאם בולט בנוף הכיתתי בהיותו סיני. אגב, בציורים סאם לא נראה סיני – אולי זו רוח ה-PC שמכתיבה למאיירים לצייר לכולם עיניים עגולות, כך שלא ניתן לנחש שבעצם כל משפחת לוּ היא מלוכסנת עיניים, ואולי זו בחירה אישית של המאייר (שבניגוד למחבּרי הסדרה, שהם אח ואחות, אינו סיני). כך או כך, גם סאם מספר את סיפורו בגוף ראשון, מתוודה בכנות על מקרים מביכים שקרו לו (אבל מבהיר שמדובר בסוד כמוס!) ועל דרכו המשעשעת להתגבר עליהם, ומתאר את ההווי הביתי הייחודי שלו בדרך שובת לב.

לא לעתים קרובות מרשה לעצמה "המתלהבת" להפוך לנחתומית המעידה על עיסתה, אבל לפעמים זה חזק ממני. מה לעשות, מדובר בסדרה מקסימה ביותר לכיתות הנמוכות, נעימה וקלה מאוד לקריאה בזכות עימוד מאוורר בנדיבות ושפע איורים מלאי חיים והבעה, שנהניתי מאוד לתרגם ואני כבר יודעת כמה איהנה לקרוא אותה עם ילדון אהוב, שמתגעגע לספר הבא בסדרת "האנק צ'יפסר" וישמח להתנחם עם סאם. כעת במחיר מבצע בחנות "המגדלור"

סיגליות