אנשים נגעו בירח

ייתכן שהאלטע-זכרונות הקשוח לא היה מסכים, כי "כל כך נדיר היום למצוא זכרונות על אהבה", אבל כאן נכנס לתפקיד הבן הנחמד, שמצטער בצערו של הזקן ומשכנע את אביו לקחת מהזקן זיכרון חלופי במקום – את הנחיתה על הירח, שהזקן ראה במו עיניו בטלוויזיה עם רוז'י שלו. וכך הזקן יושב ומספר להם כל הלילה איך החללית נחתה על הירח וחזרה בחזרה, והסיפור מסתיים במלותיה היפות והרגישות של אורית גידלי על חשיבותם של זכרונות, על חשיבותן של חברות ונדיבות ואהבה ותקווה, והכל כתוב ומצויר כל כך יפה ועדין שנתתי לבת שלי לקרוא ופתאום אני רואה שהיא בוכה. אז כן, זה לאו דווקא ספר רק לילדים – הוא *גם* לילדים (מגיל 4), אבל אתם יכולים בשקט לתת אותו כמתנת אהבה לבני ובנות זוגכם, להורים שלכם וגם לסבים. הם לא ירצו להחליף אותו במשהו אחר (ערכה: יעל גובר, 32 עמ').