שין

האם זה ספר מחרמן? במובן מסוים כן: הוא לאו דווקא מבקש לגרות את הקוראת והקורא לפעילות מינית, אבל הוא ללא ספק מגרה אותנו לקרוא, להמשיך לקרוא עוד ועוד, לתהות על קנקנה של שין, על קנקנו של המספר, על קנקנה של אשתו שאינו חושדת בדבר, בזכות כתיבה קולחת וסוחפת בצורה יוצאת מן הכלל. בסופו קשה לומר שכל הקנקנים האלה נעשו לנו שקופים, כי הם לא, אבל קיבלנו ללא ספק טיול מענג בנבכי מוחו, יצרו ולבו של הגבר הזה – טיול אמין ומשכנע להפליא, לדברי החבר שקרא אותו בשקיקה, אף שהכותבת היא אשה – אולי לא ממש כבעל או כאב לבתו המתבגרת, אבל כן כמאהב מאוהב מכף רגל עד ראש, וגם כאח מודאג לאחות קטנה ופגועת נפש, ליאת, שעדיין לא פיענחתי את מקומה בסיפור שלו, בסיפור הזה, אבל אני בדרך לשם (208 עמ', ערכה: נועה מנהיים), כעת בהנחה נאה באתר ההוצאה.