top of page
למה לא בוכים על חלב שנשפך?
למה לא בוכים על חלב שנשפך?

למה לא בוכים על חלב שנשפך?

אריה שטרן

נכון תמיד רציתם לדעת למה אומרים "פרה פרה", או למה "מחזיקים אצבעות" למישהו כשמאחלים לו הצלחה, ובעיקר למה "לא בוכים על חלב שנשפך"? הידד, הקץ לבלבול – הנה ספר שעונה על כל התהיות האלה ועל עוד רבות אחרות, ומטוב לבי אשתף אתכם בתשובות לשלוש השאלות הנ"ל:

לפי ההשערה, הביטוי "פרה פרה" הגיע מהבדיחה שבה שני פרים רואים עדר של פרות, הפר הצעיר רוצה לזנק מיד על העדר, אבל המבוגר עוצר אותו ואומר לו "פרה פרה" – ועם זאת, ייתכן שמקורו בכלל במלה הספרדית "פָּארָה" שפירושה "עצור", וגם ביפנית יש ביטוי דומה שמשמעו "הכל בנפרד". הביטוי "להחזיק אצבעות" (שבו מניחים את האצבע המורה על האמה, כעין איקס) מקורו באמונה הנוצרית בכוחו המגונן של הצלב, ובעבר היו נוצרים משתמשים במחוות היד הזאת כתחליף לצלב כאשר שהו במקום שבו אין צלב זמין, כדי להתגונן מרוע או כדי להביע משאלה. ולמה לא בוכים על חלב שנשפך? בבקשה: הביטוי הופע לראשונה באוסף פתגמים הולנדיים מהמאה ה-16, אבל שורשיו קדומים יותר, ואחר ממקורותיו הוא המנהג להעניק מתנות לפֵיוֹת במקדש. אם לא ידעתם עד כה, פֵיות הכי אוהבות לשתות חלב, ולכן המאמינים הביאו להן חלב למקדש, ואם במקרה החלב נשפך להם, לא היתה להם סיבה לבכות, כי הפיות יכולות ליהנות ממנו גם כשהוא שפוך. הוקל לכם, נכון?

הספר מסודר למרבה הנוחות לפי סדר הא"ב, לכל אמרה וביטוי מוקדש עמוד אחד קצר פלוס איור חמוד, וזה בדיוק מסוג הספרים שכיף להניח על שולחן הקפה לטובת עלעול מזדמן של בני בית ואורחים, וגם יופי של מתנה לכל הזדמנות ואירוע (247 עמ', אייר: מאור חתוקה), כעת בהנחה נאה באתר ההוצאה.

מטר

bottom of page