ממש כמו אח שלי
ג'יאנה מרינו
מכירים ילד או ילדה שיש להם אח גדול? אז זה בדיוק הספר בשבילם (גילוי נאות: בתרגומי). אני מכירה כזה צמד חמד, שני אחים פעוטים, שהקטן כבר נראה יותר גדול מאחיו הבכור, אבל הוא בכל זאת עוד לא בן שנתיים ואחיו כבר בן שלוש וקצת, וכל דבר שהגדול עושה – הקטן מיד מנסה לעשות כמוהו (כולל קקי בסיר!) ולפעמים אפילו מצליח. ואני יודעת ששניהם ימותו על הספר הזה, כל אחד מהזווית שלו.
הספר מתחיל במשחק מחבואים של שני אחים: הגדול מתחבא והקטן סופר עד עשר ויוצא לחפש אותו. אנו הקוראים דווקא מבחינים בדמותו של הג'ירף הבכור, המציץ בו מאחורי העצים, אבל הקטן לא רואה אותו ומעדיף להיעזר בחיות שהוא פוגש בדרך. "אולי ראית את אח שלי?" הוא שואל את הצב, "הוא גבוה". הצב עונה שגם הג'ירף הקטן עצמו גבוה, אבל זה עונה: "לא גבוה כמו אח שלי". וכך זה ממשיך גם עם החיות האחרות: הוא מתאר להן את אחיו ("יש לו המון חברבורות", "הוא רץ ממש מהר" וכו') – וכשהן עונות שגם לו עצמו יש המון חברבורות והוא רץ ממש מהר, הוא מסתייג: "לא כמו אח שלי!" כי בעיניו אחיו הגדול הוא לגמרי הכי-הכי.
לבסוף, כשהפלמינגואים אומרים לג'ירפון שגם הוא עצמו אמיץ, ממש כמו אח שלו, הוא מחליט לשאול את הפילים אם זה נכון, כי "הפילים יודעים הכל". כאן מתברר שלאורך כל הדרך עקב אחריו גור נמרים פראי, אבל הג'ירף כלל לא פוחד ממנו; אדרבא, הוא מתקרב אליו ושואל אותו מה הוא רוצה, ואז עונה הנמרון: "בדיוק רציתי להגיד איזה ג'ירף גבוה, מהיר ואמיץ אתה". ואם עד כה הג'ירפון לא האמין לכל החיות שאמרו לו שהוא ממש כמו אחיו, כעת הוא סופסוף מאמין – ומתמוגג מרוב אושר, יחד עם הקוראים. תענוג של ספר לאחים קטנים וגדולים, מגיל שנתיים וחצי עד שש. להשיג בכל חנויות הספרים.
סיגליות