מלך לבן ("פרויקט מלכה אדומה" 3)
ֹחואן גומז-חוּרָדו
הסוד של הטרילוגיה הספרדית המעולה הזאת, "פרויקט מלכה אדומה", שמדביק אותך אליה בשצף-קצף עד העמוד האחרון, הוא לדעתי דמותה החד-פעמית של הגיבורה אנטוניה, בעלת אחד המוחות המבריקים ביקום, שמשפט הפתיחה של הספר הראשון בסדרה מציג אותה ב-11 מלים: "אנטוניה סקוט מרשה לעצמה לחשוב על התאבדות רק שלוש דקות ביום".
שום ספר שקראתי בחודשים האחרונים לא השכיח ממני את המציאות בהצלחה כזאת כמו ספרי הסדרה (שהומלצה כאן בעבר), כן – גם השלישי והאחרון, "מלך לבן": את פשוט חרֵדה לבת-אדם המופלאה הזאת לאורך כל זמן הקריאה. את דואגת לה, כי היא חיה על הקצה והמוח שלה עובד נונסטופ, האינטליגנציה שלה נדירה, 1 ל-23 מיליון או משהו, ובינתיים מתברר לך שהקריאה על אנשים שחושבים חריף ומהר מחדדת גם לך את המוח, ואת מגלה שאת משתפרת בשש-בש ובכל מיני משחקים אחרים בזמן שאת קוראת את הספר הזה ודואגת בלי הרף לאנטוניה, כי היא משחקת באש ואין לה ברירה, תמיד אין לה ברירה, אבל היא חייבת לנצח.
ועד שזה קורה את עוקבת בעניין אחריה ואחרי השותף שלה ג'ון, האדם היחיד שהיא אוהבת, הומו באסקי גדל-גוף (לא שהוא שמן! – כך חוזר הסופר ומדגיש בכל שלושת הספרים), ואחרי הטוויסטים המדהימים בעלילה, ואחרי דרך המחשבה הפתלתלה-אך-מהירה כברק שלה, ואת לא מרפה מהספר עד העמוד האחרון – שבו הכל נפתר בהפתעה מדהימה, פוערת לסתות, ואשר למרבה השמחה אינו מוציא מכלל אפשרות שיהיה עוד המשך לעלילות הזוג המופלא הזה, שאם טרם התוודעתם אליו, זה הזמן להתחיל (417 עמ', תרגמה להפליא מספרדית: עינת רוטמן, עריכת תרגום: מיכל שליו). כעת במבצע באתר ההוצאה.
כתר