בוטן

וכאן מגיעה ההפתעה המגניבה של הסיפור, שבזכותה הקורא חכם יותר מגיבורת הספר – תעלול מצוין שעובד תמיד, בספרים ובסרטים: בוטן בכלל לא רואה שממש מאחוריה, על ראש העץ, יושב... לא, לא אגלה לכם! תשיגו את הספר ותגלו לבד. אוסיף רק שבסוף, כשבוטן יורדת מהעץ ומסכמת "אני אולי קטנה, אבל אמיצה נורא", אין לה מושג איזה מזל היה לה. ואוסיף עוד מחמאה לבחירה לקרוא לקופיפה בשם חמוד כמו בוטן (כי במקור היא נקראת פשוט little monkey, ורק בכפולה השלישית מתגלה שהיא בכלל בת, ואילו תורגם השם כמות שהוא, היינו יודעים זאת עוד לפני שהספר מתחיל וחוטאים לכוונת המשוררת, כלומר הסופרת-מאיירת המהוללת מרתה אלתס), וכמובן לתרגום המלבב של אבירמה גולן. ספר שובה-לב, המעורר צחוק והזדהות, לבני שנתיים עד חמש.