top of page
מוזיאון החלל
מוזיאון החלל

מוזיאון החלל

כריס וורמל ורמאן פּרינג'ה

אם אי-אפשר עכשיו לנסוע כמעט לשום מקום ובקושי יש לאן לצאת מהבית, תמיד טוב להרים מבט אל השמים, בעיקר בלילה. אצלנו, למשל, הילדים אוהבים להשתרע על הערסל שבמרפסת, לקחת משקפת ולהסתכל: רואים את כוכב נוגה? הי, הנה מאדים, והוא באמת אדמדם! אבל האם ידעתם שצבעו מסמן שהכוכב הזה קר? כן: הכוכבים הקרים הם דווקא יותר אדומים, והחמים – כמו כוכב נוגה – דווקא כחולים! את כל זה ועוד קראנו בספר הענקי והיפהפה הזה, שאפשר לסייר בו ממש כמו במוזיאון אמיתי.

כשהספר הגיע פתחתי אותו רק כדי להציץ מה-מי-מו, ונגנבתי לכמעט שעה שלמה. קודם כל, הגודל – תענוג: הוא מאפשר תמונות ענקיות וטקסט מרווח ומאוורר, שפשוט כיף לקרוא. הפרקים קצרים – כל פרק משתרע על כפולה, ולכן הסדר לא מחייב ואפשר לדפדף ולקרוא פרק פה פרק שם, אקראית. שנית, הוא ערוך בחוכמה, כתוב מצוין, בגובה העיניים, ומאפשר לקוראים להבין מהו החלל, מה בדיוק יש בו, איך, כמה ולמה. והאמת – זה נושא ממש חם בימינו: יותר ויותר ילדים (כך אני שומעת מסביבתי הקרובה) חולמים להיות חוקרי חלל, אסטרונומים או אסטרונאוטים, והם צודקים – מה יש כעת לחפש בכדור הארץ?

אחרי ההקדמה המזמינה על החלל ועל מקומנו ביקום (בעזרת הסבר בהיר על "הכתובת הקוסמית" שלנו) מגיעה התצוגה הראשונה (כן, תצוגה, ממש כמו במוזיאון) – "מבט על החלל" ובו פרקים נהדרים על קרינה ואור, על טלסקופים, על מצפי כוכבים וטלסקופי חלל. התצוגה השנייה, על מערכת השמש, מקדישה כפולה שלמה לכל פלנטה, ופשוט כיף לקרוא אותן ("סבתא, תנחשי כמה חם בנוגה? 462 מעלות! ומשתוללות שם סופות רעמים עם ברקים בקצב של 20 לשנייה!"). התצוגות הבאות: השמש, שמי הלילה, הכוכבים, גלקסיות ולבסוף היקום. מומלץ להניח את הספר במקום מרכזי בבית וסתם לעיין בו מעת לעת, ומאחר שהוא ממש אסתטי, הוא יתאים גם לסלון של בתים מסודרים. מתנה נפלאה בכל בית שיש בו ילדים מגיל 4 ומעלה, גם לאחים הגדולים וגם ההורים בוודאי יישאבו פנימה, כמוני (96 עמ', מאנגלית: עמנואל לוטם, ייעוץ מדעי: ד"ר מיכאל אלעזר, 109 שקל בחנויות הספרים, ובאתר ההוצאה אפשר גם לקרוא ולהתבונן בכפולה על מערכת השמש)

שוקן

bottom of page