ג'ים הרעב

ב"ארץ יצורי הפרא", כשאמא קוראת למקס "יצור פרא", מקס הזועם עונה לה: "אני אוכַל אותך" (ובתגובה נשלח לחדרו בלי ארוחת ערב), וגם יצורי הפרא, כשהם מבינים שמקס עומד לעזוב אותם ולחזור הביתה, צועקים: "אל תלך, מתחשק לנו לאכול אותך, כל כך אנחנו אוהבים אותך!" ג'ים, גיבור הספר שלפנינו, ממשיך את הקו הזה: כשהוא קם בבוקר שבו מתרחש הסיפור, הוא הופך ליצור פרא של ממש – לאריה ענקי, כך מראים הציורים! ולכן הוא טורף כל מה שעומד בדרכו. כן, כולל את אמא (היא היתה טעימה!). אבל הוא לא מצליח לברוח מההרגשה הזאת, ולמרות כל הזלילות שלו, הבטן שלו עדיין מקרקרת נורא (וזה רמז למודאגים), עד ש... לא, לא אקלקל לכם את הסוף הנפלא, המרגש, המפעים והמצחיק. זה ספר שאחריו אי-אפשר להמשיך בחיים כאילו כלום. הוא מבקש כמה נשימות עמוקות, וחיבוק גדול עם מישהו אהוב, ואולי כמה נהמות לקינוח. התרגום של דנה טל מעולה. חובה בכל בית שיש בו פעוטות וילדים שלפעמים קמים בבוקר עם זנב (54 עמ'), כעת במבצע באתר "עברית".