המקרה המוזר של יוֹדָה מאוריגמי
המקרה המוזר של יוֹדָה מאוריגמי

המקרה המוזר של יוֹדָה מאוריגמי

טום אנגלברגר

"זה הספר הכי טוב שקראתי בחיים שלי,” אמר לי יועץ הסתרים שלי לענייני ספרות ילדים, א’ (כשהיה בכיתה ב’). מה, יותר טוב מהארי פוטר? התפלאתי. א’ חשב רגע והשיב: “הספר הכי טוב מהספרים שקשורים לחיים האמיתיים”. ואני יכולה להבין אותו. זה באמת ספר מתוחכם ביותר, יחסית לקהל היעד. בניגוד למקובל, הילד שמספר את הסיפור (ששמו כשם הסופר, אגב) אינו הגיבור; למעשה, הקורא לומד על הגיבור האמיתי לאט ובהדרגה, לגמרי בין השורות, ונאלץ להשקיע מחשבה כדי להכיר ולהבין אותו. דרך אגב, מדובר בספר לא חדש – מלפני 8 שנים – שנתקלתי בו השבוע כשסידרתי את הארון, ונזכרתי שעוד לא המלצתי עליו כאן.

במבט ראשון, נדמה שגיבור הספר הוא בובת-אצבע מאוריגמי בדמותו של יודה מ”מלחמת הכוכבים“, המורכבת על אצבעו של ילד מוזר ודחוי מכיתה ו’ ומשמשת לשאר התלמידים כיועץ-סתרים קסום וחכם, שיודע לפתור בעיות. טומי, הילד המספר, מנסה לגלות מה מסתתר מאחורי חוכמתה של בובת הנייר, והספר הוא כביכול תיק החקירות שלו, ובו עדויות של חבריו המספרים איך יודה מאוריגמי עזר להם. אחדים מהם נשבים בקסמה של הבובה ומאמינים בה, לאחר שעצותיה שינו את חייהם, ואחרים מפקפקים ולועגים. אבל אם מי שמספק את העצות החכמות איננו יודה, אלא הילד הדחוי שמגרונו הוא מדבר – איך זה שאותו ילד מתנהג כמו מטומטם?

את התשובה תצטרכו לגלות בעצמכם, או לבקש מילדיכם שיגלו לכם אחרי שיקראו, ואל תתפלאו אם גם יבקשו מכם נייר ירוק וקצת עזרה בקיפול כדי להכין יודה מאוריגמי משלהם, לפי ההוראות המפורטות בסוף. מספיק לקרוא את רשימת התודות של המחבר (שיצר לספר אתר משעשע) כדי לדעת שהוא חמוד ומגניב ממש כמו הגיבור שלו (שהוא, אם לא ניחשתם, אותו ילד מוזר ודחוי). האיורים ה”חובבניים”, דמויי הקומיקס, ימשכו את לבם של המתקשים בקריאה עצמאית, והתרגום של יעל ענבר מצוין (146 עמ', ערכה: רונית רוקאס). נהדר לבני 8-12.

עם עובד