באמצע הרחוב
באמצע הרחוב

באמצע הרחוב

רועי סלמן

לכתוב ספר לנוער זה כידוע אחד האתגרים הקשים ביותר לכותב. לפנות לקהל יעד שמראש לא מאמין לך ולשאר המבוגרים, שפעם היו בשבילו אלוהים והפכו למקור בלתי נדלה של אכזבה ואי-אמון, לדבר אל קהל שמראש מעדיף לא להקשיב למי שמבוגר ממנו - ועוד לכותב שמתיימר לדבר בקולו של נער, בגוף ראשון - הצילו, איך עושים את זה?

לכן כל כך משמח לגלות עוד ועוד קולות רעננים במדף הספרות המקורית לנוער (בעיקר בסדרת "פרא" המצוינת של "טל מאי"), שמצליחים (לדעתי לפחות) לתקשר ואולי אף לגעת בנפשם של קוראים בגיל בעייתי ומסוכסך כל כך. "באמצע הרחוב" מציג תקופה של כמה שבועות משמעותיים בחיי גיבורו - נער שאביו עובר טיפול גמילה מאלכוהול ונמצא בראשיתו של קשר עדין ויפה עם בת כיתתו, עולה מאוקראינה, יתומה מאב. הוא מעלה שאלות, תהיות ודילמות שרלוונטיות לחייו, בלי להתיימר לתת להן תשובות חד-משמעיות, ואף נוגע (בהיסוס רב) במיניות, באופן שלא נתקלתי בו כמעט בספרי נוער אחרים. מאחר שתקופת ההתבגרות היא לרוב כל כך קשה ופרטית ומסתורית ומכבידה, כמו כלא סודי של מחשבות מעיקות ללא מפתח, עד שגם המתבגרים עצמם לא תמיד מודעים למה שתוסס בהם ומטריף אותם - מה שיפה בעיניי במיוחד בספר הזה הוא שהוא מעודד את קוראיו להיפתח, לפחות כלפי עצמם. גיבור הספר אמנם סגור ומופנם, אבל הוא כותב רגשות על פתקים - וגם זו דרך לתת לעצמך ביטוי, גם אם הוא לא נשמע או נראה מבחוץ.

כתיבתו של Roei Salman היא בעיניי בוסרית מעט - אבל במקרה הזה, ייתכן שמדובר דווקא ביתרון שיקרב את הספר לקורא, וייתן לו תחושה שגם הוא יכול. הלוואי! ומה שעוד יפה, זה שהספר נשאר בראש עוד ימים לאחר שהוא נגמר.

ידיעות ספרים שאוהבים