מַר עִגּוּל וּמַר רִבּוּעַ
פטרישיה פיטי
לעתים קרובות – וכשמדובר בילדים, כמעט תמיד – הדברים הכי פשוטים הם הכי יפים ומוצלחים. הספר הזה, למשל, מצא דרך פשוטה ומקסימה להראות לילדים משהו שגם מבוגרים נוטים לשכוח בקלות, ומשום כך חייהם קשים הרבה יותר: שהכל תלוי בנקודת המבט. שאם הסיפור (או הנראטיב) שלך הוא איקס-מיקס, זה לא אומר שהוא נכון לגבי כולם – אלא שהוא נכון אך ורק לגביך, ואל תצפה ממי שעומד מולך לחשוב כמוך או לראות כמוך או לומר שהצדק איתך, כי הסיפור שלו הוא לא איקס-מיקס אלא דווקא דריקס-שליקס.
ואיך הספר הזה מצליח להראות את העובדה החמקמקה הזאת? בעזרת שני טיפוסים שאינם דומים זה לזה, וכל אחד מהם מסתכל על העולם מזווית אחרת: כשמר ריבוע רואה מכונית מתרחקת, מר עיגול דווקא רואה שהיא מתקרבת. כשהם רואים שורה של יצורים, האחד חושב שהכלבלב הוא אחרון והשני רואה שהוא דווקא ראשון. כשמר עיגול עומד מאחורי הפנס הוא אומר שחשוך לו, ואילו מר ריבוע בצד שממול אומר שהכל מואר. וכן הלאה והלאה: הכל תלוי בנקודת המבט, ומי שלא מבין זאת, חושב שאין עם מי לדבר.
ומתי השניים הללו מסכימים? זו אחת הנקודות היפות בספר – כשהם מביטים זה בזה! ובמלים אחרות – הם רואים זה את זה, ממש רואים את האחר העומד לפניהם: לא את העובדה שכל אחד מהם מתנגד לרעהו, אלא שהאחד הוא ריבוע והשני עיגול. וזהו, הספר לא מוסיף ולועס בשבילנו את המסקנה הזאת, אלא מניח לה פשוט לעבור לגור בראשם של קוראיו הצעירים. וככה צריך. איזה יופי! תרגמה וחרזה היטב נעמי בן-גור (24 עמ', לבני 2–4), כעת במבצע באתר ההוצאה.
מטר