נקמה מתוקה בע"מ
יונס יונסון
את הלהיט הקודם של יונס יונסון השוודי, על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, התחלתי ולא הצלחתי להתמיד – אולי כי בגב הספר מוזכרות דמויות פוליטיות שהזקן מתעסק איתן לאורך המאה הקודמת, ולפוליטיקה (בעיקר ישָנה) אין לי כוח, אבל הבנתי שמדובר בספר משעשע. את הספר החדש הזה לעומת זאת קראתי בשקיקה, כי הוא מצחיק ומסקרן מהרגע הראשון, ובסך הכל גם די מתוק, כמובטח בשמו – אף שהנקמה שהוא עוסק בה כרוכה בין השאר גם בנזקים כלשהם לרכוש ולנפש. אבל הדמויות בספר חמודות ואנושיות להפליא, ובזכותן נקשרת הקוראת לעלילה ומתחיל להיות לה אכפת והיא רוצה לדעת מה בדיוק הולך לקרות עם הנקמה הזאת, והאם היא באמת תהיה מתוקה.
ובכן, לא אעשה ספוילרים, רק אציין שזה באמת ספר שכיף לקרוא. מה זאת אומרת כיף? אין בו שום קרינג', למשל. ולא שאין בעלילה תפניות שמזמנות מצבים מביכים להחריד, אבל בעודך כוססת ציפורניים, הכל נפתר איכשהו ואת נושמת לרווחה עד התפנית הבאה, שגם בסופה אפשר לנשום לרווחה. על כן זה ספר כיפי, כי את לא מתכווצת באי-נוחות בשום קטע, רק נהנית ומדי פעם מגחכת. מצד שני, את גם לא יוצאת ממנו עם תובנות או הארות מיוחדות בקשר לחיים שלך; כלומר, זה לא ספר מהסוג שהופך אותך לאדם קצת אחר ממה שהיית לפני שקראת אותו. וזה בסדר גמור, בעיקר אם בחרת בו כדי להעביר את הזמן.
אז למה אני מתלהבת? כי הוא באמת כתוב נחמד ממש, והסיפור עצמו מפותל ומפתיע בצורה מקורית ומענגת, והתרגום של רות שפירא מצוין (כלומר, נדמה שהספר נכתב בעברית – כך נבחן בעיניי טיבו של תרגום), ואת מסיימת אותו בחיוך גדול. וזה ממש לא מעט בימים טרופים אלה, כשמדף הספרים מלא טרגדיות, דרמות ומסמכים אנושיים מזעזעים, אז יאללה (360 עמ'). כעת במבצע באתר ההוצאה.
כתר