יומנֵי הַפֶנִיקְס
תהלה הרץ
זוכרים שפעם היתה פה שגעת של יומני תלמיד, בעקבות כל מיני טרנדים פופולריים – סדרות טלוויזיה, גיבורי על, כוכבי תקשורת ושות'? גם הרבה לפני כן, תמיד היה בילקוטים שלנו יומן כדי לכתוב בו מערכת שעות, שיעורי בית ומטלות, להחתים הורים ומורים ולעתים היו בו גם לא מעט דפי מידע, טבלאות שימושיות ומיני הגיגים. אבל כיום, תהיתי – עד כמה היומן הוא עדיין חלק חיוני מציוד בית הספר? כי שמעתי על בני 8–9 שבתקופת הקורונה שכחו בכלל איך כותבים בכתב-יד, אם ידעו אי פעם. לסמס אין להם בעיה, אפילו בזריזות, אבל לכתוב בעט, על נייר? רק תחת כפייה. כל השאר כתוב להם בפון.
לכן התרשמתי כל כך מהמיזם הנועז של תהלה הרץ ממכון "עוף החול" (פניקס), להוציא דווקא עכשיו סדרה של יומני תלמיד מעוצבים שמתייחסים להיבטים רגשיים וחברתיים, שמעודדים את קהל היעד לקבוע לעצמו יעדים, להגשים חלומות ומטרות, להתמודד עם אתגרים ולהעשיר את עולמם – ושמחתי לעזור בעריכה. התוצאה היא בעיניי שומטת לסת: יומנים בכריכה קשה ומעוצבת, עם דפים יפהפיים ומזמינים (איירו להפליא: שחר קובר, אביאל בסיל ונועה קלנר), שכיף לשרבט בהם ולהיענות להצעות ולרעיונות הפזורים בהם (לרוב בהקשר לתאריך הרלוונטי). חילקתי כמה וכמה כאלה לבני 6–12 בסביבתי הקרובה והרחוקה וכל ההורים התפעלו, אך הביעו סקפטיות זהירה באשר לשימוש העתידי של הצאצאים ביומן; כשחזרתי אליהם כעבור חודש, הפלא ופלא, התברר שמדובר בסיפור הצלחה – כל הנסיינים, מקטון ועד גדול, משתמשים ביומנים בהנאה!
ציטוטים של הילדים: "היומנים ממש מקסימים ומשמחים", "כל מי שצריך או צריכה יומן ישמחו להשתמש בהם", "אני אוהבת את השאלות שעוזרות לי להתקדם ולהשתפר" (בחיי), "אני מתה על העיצוב", "יש בהם דברים מעניינים מכל מיני סוגים, ובכל זאת הם לא עמוסים מדי", ו"הם ממש ממש יפים". אבא אחד שאל את בתו מה היתרונות והחסרונות של היומן לדעתה, והיא ענתה: "ומה אם אין חסרונות?" היומנים מותאמים לשלוש שכבות גיל, בעיצובים יפהפיים לכל טעם, קופצני או חולמני, כתובים מתוך כבוד לקהל היעד, בעדינות ובתבונה, ובלי להכתיב להם מסרים בפטיש. נסו ותיהנו (89 שקל ליומן, באתר "הפניקס")
עוף החול (הפניקס)