top of page
ממלכת טרביתיה
ממלכת טרביתיה

ממלכת טרביתיה

קתרין פטרסון

אם יש לכם עדיין ספק – אז כדאי שתדעו: בהחלט תיתכן חברות אמיתית ועמוקה בין ילד וילדה, חברוּת שהיא בעצם אהבה לכל דבר, גם אם שניהם צעירים מאוד. עובדה: ג'ס ולזלי בני העשר מרגישים שונים מחבריהם לכיתה, וכשהם מגלים זה את זו הם בוראים לעצמם עולם משלהם – ממלכה דמיונית ביער הסמוך לביתם, עם טקסים ונתינים ואויבים והרפתקאות מופלאות, ובה מוצא ג'ס את תחושת השייכות המנחמת, שכל-כך חסרה לו בבית.

קתרין פטרסון כתבה את הסיפור בהשראת החברות האמיצה של בנה דיויד בן השמונה עם ילדה בת גילו, ובעקבות האסון הפתאומי שקרה לה. כשדיויד התבגר, הוא כתב תסריט והפיק על פי ספרהּ של אמו סרט עטור פרסים, וכשבתי הצעירה צפתה לא מכבר בסרט הזה עם בניה הקטנים והגיע החלק העצוב, היא הופתעה לגלות – בעודה שטופת דמע – שבניה ממשיכים לצפות בסרט בעניין, אך בלי התרגשות מיוחדת. זה רק מחזק את החשד שלי שהדור הצעיר מתייחס למותה של דמות בדיונית אהובה בצורה אחרת לגמרי מאיתנו בגילם.

כמו קייט די-קמילו (בספרה המטלטל "המסע המופלא של אדוארד טוליין"), גם פטרסון אינה מרחמת על קוראיה הצעירים, כי לרַחם פירושו לשַׁקר. הכאב הוא חלק בלתי-נפרד מהחיים, וכשסופר ילדים אמיתי כותב על זה סיפור, הוא יודע לגעת בנפש הקורא בלי פחד, להוביל אותו בנאמנות לאורך כל הדרך, גם כשהיא קשה, ובסופה להציע לו נחמה. זהו ספר נפלא ומרגש, שכיף לקרוא יחד עם הטף הפרטי, וכמה טוב שהאחים חגי ואסף ברקת כללו אותו בסדרת "הרפתקה" המעולה שלהם, שבה "סופרים מתרגמים ספרי מופת"; הסופרת אלאונורה לב תרגמה אותו נהדר (ב-2012) וכתבה גם אחרית דבר מרתקת ומאירת עיניים, כנהוג בסדרה, ובתיה קולטון איירה להקסים, כהרגלה (168 עמ', מנוקד, לבני 7–12), כעת בהנחה נאה באתר "מודן".

אוקינוס, מודן

bottom of page