רעש גדול

איזה תענוג זה כשיש ספר שמחכים לחזור אליו, ספר שאוהב את קוראיו לא פחות משהקוראים נקשרים אל הדמויות שבו. כיף לקרוא את רועי חן, בין השאר כי הוא לא מנסה להראות כמה הוא חכם יותר מהקוראת שלו (כמו כמה סופרים ישראלים, בלי שמות). להפך, הוא נותן לה הרגשה שהוא כתב את הספר בכלל עליה, או על חברה שלה, שהוא עוקב אחריה ואחרי הבת שלה ואחרי אמא שלה כבר שנים, מלווה אותן בסיבובים שלהן בתל אביב, כי הוא חבר שלך והוא מגלה לך דברים שתמיד ידעת, אבל לא ידעת עד כמה.