סדרת טוטו וחברים

תענוג לגלות סדרה משובבת נפש של ספרי מקור קשיחים לפעוטות כמו זו שיצרה האמנית אורית ברגמן, "טוטו וחברים". הספר הראשון בסדרה, "שלי מהבית", הגיע אלינו מזמן; לא מיהרתי להתלהב ממנו, אבל זאטוטי המשפחה שביקשו לספּר אותו שוב ושוב שכנעו אותי בנחיצותו, ונכבשתי. טוטו הפילון, כוכב הסדרה, מגלה בספר שחברתו לה-לה הציפור לא מוכנה לשתף אותו במשחקים שהביאה איתה לחוף הים, כי הם "שלה מהבית"; טוטו מגיב בסבלנות פעם אחר פעם, עד שלה-לה מבקשת שישפְּריץ בשבילה מים מהחדק שלו – והוא מסרב, כי הרי החדק "שלו מהבית"! בתגובה לה-לה מתרצָה מיד ומציעה "להיות בשותף", ומאותו רגע הם משחקים יחד. כשהם חוזרים הביתה, רק אנחנו יודעים שהסרטן שֶגר בחוף הים ממש כועס עליהם: הרי הצדפים בארמון החול שהם בָּנו הם "שלו מהבית"! הסיפור פוגע בול ביצר הרכושנות המתפתח בגילאים האלה, מציג היטב את שני צדי הקונפליקט ומעביר את המסר בצורה מלאה הומור, חמודה להפליא והכי לא דידקטית שאפשר.