יואש
ע. הלל
אני מכירה ילדה אהובה אחת (בת 30+) שמספיק להגיד לידה "יואש" - והיא תמשיך מיד: "היה חלש כמו קש. כחוש, תשוש, כמו יתוש. לא אכל, לא שתה, לא בצל, לא חביתה".
ככה זה כשגדלים על קלאסיקה ומתאהבים ביצירות האלמותיות של ע' הלל עד שיודעים אותן בעל פה. כזכור למי שזוכר, אבא ואמא המודאגים של יואש מיהרו איתו לרופא, שמדד לו חום, בדק אם הגרון אדום, ולבסוף אמר: "הילד רזה - וזהו זה!" "אמא ואבא שאלו: מה עושים? אמר הרופא: הילד צריך לאכול/ והרבה! זה הכל!" וראו זה פלא, זה עבד: יואש מיד הסכים, והתחיל לאכול הכל: "מיום ליום/ יואש הבריא/ גידל שרירים/ כמו הרים. כשהיה בן חמש/ חשבו שהוא בן שש./ כשהיה בן חמש ורבע/ חשבו שהוא בן שבע". אז נכון שלא לגמרי מובן איך קרה הנס אצל יואש, ולא לגמרי בטוח שגם אצלכם בבית זה ישכנע סרבני אכילה קטנים להתחיל לאכול, אבל מי יכול לעמוד בפני חרוזים חינניים ומשמחי לב כאלה? ואם הספר לא ישכנע אותם לאכול, הוא בוודאי יעשיר להם את העברית ויסלול להם דרך נהדרת לאהבת הספרות והשירה. והציורים של Aviel Basil - תאווה לעיניים!
יופי של ספר לפעוטות, גם אם עוד לא למדו לדבר, לילדי גן ולאוהבי קלאסיקה - עכשיו בחצי מחיר באתר ההוצאה!
הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים