טוק טוק טוק דופקים בדלת!

ובצדק, כי אצל יעל כולם מרגישים בבית. בזמן שהיא עצמה יושבת וכותבת, גם ה"אורחים" מתעסקים במשהו (שאינו כולל שום מסך, דרך אגב): מציירים, פותרים תרגילים בחשבון, קופצים על רגל אחת או שתיים (כל האחים), מנגנים בגיטרה ושרים (אמא) – עד שמגיע אבא, שהיה עסוק עד אז בבישול, ומזמין את כולם לעלות הביתה לארוחה – גם את השכנה יעל, כמובן. "יעל חושבת רגע או שניים./ בחדר המדרגות יש ריח כל כך טוב.../ וכבר נמאס לה לכתוב.../ 'תודה רבה,' היא עונה, וחיים צוהל:/ 'אני ליד יעל!'" ובכפולה האחרונה, ללא מלים, יושבים כולם יחד לשולחן בבית של חיים, מאושרים שבעתיים. מה יש פה לומר? ללקק את השפתיים. מותק של ספר בטעם של פעם (מזכיר קצת את ע' הלל), עם איורים מלאי חיים והבעה של איתן אלוא, לקטנים מגיל שנתיים ועד גן חובה, כעת במבצע באתר ההוצאה, אוצו רוצו