top of page
ההיסטוריה של הילדות והילדים
ההיסטוריה של הילדות והילדים

ההיסטוריה של הילדות והילדים

תמר וייס גבאי

וידוי מביך: אף פעם לא אהבתי היסטוריה. זה תמיד היה המקצוע השנוא עליי, והציון הכי נמוך שלי בתעודה. לא הבנתי בשביל מה צריך ללמוד על דברים שקרו מזמן-מזמן, הרבה לפני שהסבים-רבים שלי נולדו: מה אכפת לי מהם ומה זה קשור לעולם שלי? בהתאם לכך, כל מה שלמדתי נמחה מזכרוני מיד בתום המבחן, כל מה שהֵרִיחַ מהיסטוריה שיעמם אותי למוות ופיתחתי אלרגיה קשה לעצם המלה.

והנה, מהפך: פתחתי את הספר החדש הזה – ומאותו רגע לא רציתי לסגור אותו. בדיוק, בדיוק זה מה שהייתי צריכה כילדה כדי להתחיל לחבב היסטוריה, מה לחבב – להתאהב בהיסטוריה. כי זה ספר חכם מאין כמוהו, פיקחי ומבריק ויפהפה: אני קוראת סיפור אחרי סיפור ומתפעלת ללא הרף – איזו חוכמה, איזה ידע, איזו תבונה וכמה כישרון נדרשו לתמר וייס גבאי (סופרת ילדים נפלאה ועטורת פרסים) כדי ליצור סיפורים מעניינים ויפים כאלה, שארוגים בטבעיות לתוך תולדות כדור הארץ שלנו, ולחבר מהם ספר ילדים שתענוג להבין בעזרתו את ההיסטוריה של האדם בעולם!

הרעיון עצמו נהדר, מבריק ומבורך – איך לא חשבו על זה קודם? – פשוט לחבר את ההיסטוריה לילדים. לעבור בין התקופות השונות דרך חייהם של ילדים דמיוניים ולשקף דרכם את התקופה מקרוב: דרך הבגדים, האוכל, שגרת היום, ומסיפור לסיפור את מבינה באמצעות הילדים שמובילים אותם, באופן חווייתי ומרגש ממש, בין השאר הודות לאיורים המופלאים של שירז פומן, איך האדם התפתח ובעקבות זאת איך העולם השתנה. הסיפור הראשון הוא על ילדה ללא שם באפריקה, לפני מיליון וחצי שנים, השני הוא על הילדים יוֹ ומָמוֹ שחיו על הר הכרמל שלנו לפני 150 אלף שנה, השלישי על אילי שחי לפני 30 אלף שנה במקום שכיום הוא צרפת, וכך מדלגים הסיפורים אלפי שנה לטורקיה, למסופוטמיה, למצרים, ואז הדילוגים מתקצרים למאות שנים: אל מיי לינג שחיה לפני כ-1400 שנה בסין, אל לַטיפה שחיה לפני אלף שנה בבגדד ולבסוף אל בטי, שחיה בתחילת המאה שעברה בניו-יורק – 20 סיפורים על ילדים וילדות בכל רחבי העולם – עד שמגיעים אל סבתא וסבא הפרטיים שלנו, שאת סיפורם אנחנו מוזמנים למלא יחד איתם (או עם קשיש/ה אחר/ת) בעזרת שאלות מנחות נהדרות. אחריהם מגיע הפרק שנמלא עלינו עצמנו בהווה, ולבסוף על ילד או ילדה בעוד 50 שנה מהיום. כמה שזה חכם ויפה! כל סיפור נחתם בדף מאויר, קריא ומזמין, שמסכם מה עוד קרה בעולם באותה תקופה שכרגע חווינו דרך עיניים של ילד ו/או ילדה שחיו בה. וככה יוצא שקראתי ספר מרתק ברמה בינלאומית, שבוודאי יתורגם לשפות רבות, ולא רק למדתי שיעור מאלף בהיסטוריה, אלא למדתי לאהוב היסטוריה. וזה, רבותיי, פלא פלאים (224 עמ', ערכה: יעל גובר, בכל הרשתות וחנויות הספרים). ספר חובה בכל בית שיש בו ילדים בני 6–12.

למה - ספרי דעת לקוראים צעירים

bottom of page