שלולית ביער ירושלים
דבורה בושרי
אין בעולם קשר מתוק ומרגש וסודי וקסום יותר מהקשר בין אמא לבתה הבכורה, שהיא יחידתה (כל עוד לא נולדו לה אחיות), ונוצרת ביניהן סימביוזה מופלאה שבה שני הצדדים לא תמיד זוכרים או רוצים לדעת איפה האחת מתחילה והשנייה מסתיימת, אם בכלל. רוצים דוגמה? לפני כמה לילות חלמתי שאני מביטה למעלה ורואה שהשמים מעלי מתקדרים פתאום באמצע היום ויוצרים אפלה אל-טבעית, מפחידה ומאיימת נורא, חשרות עננים מתקבצות יחד ומחשיכות את השמש בבת אחת, והתעוררתי ומיד ידעתי שזה הפחד שלי מהעובדה שאמא שלי תאבד לי בקרוב (לא לדאוג, בינתיים הכל בסדר, ועדיין), ותראו מה זה - גם בגילי המופלג אובדן של אמא מחשיך את השמים ואת העולם.
ספרה החדש של Devora Busheri ממחיש את הקשר הזה בכמה מלים מועטות ומתוקות ובציורים נפלאים ומרגשים של Noa kelner illustration. ילדה ואמא יוצאות יד ביד לטייל ביער ירושלים, ופתאום - שלולית, ו"בשלולית - עולם/ הפוך, אבל מושלם:/ אורן וברוש עמדו על הראש,/ תכלת שמים מתחת לרגליים" ובזכות שיח כתום מאחורי הילדה, שמזכיר את שערה האדמוני של אמא, הילדה רואה שבשלולית "אמא ואני היינו דומות/ כמו שתי טיפות של מים". ואת הרגע הקסום הזה חוגג השיר כולו, שממלא את הלב בחמימות אינסופית, ויהיה מתנה מושלמת לכל ילדה ואמא (ואולי גם לילדים-בנים).
מומלץ מקרב הלב המתרגש לבנות 2-5 ולאמהות שלהן (ולאמהות של האמהות).
דני ספרים הוצאה לאור