top of page
איך לאהוב את בתך
איך לאהוב את בתך

איך לאהוב את בתך

הילה בלום

אם כותרת הספר היא שאלה, התשובה שלי היא – ובכן, לא ככה. לא כמו שהגיבורה המספרת אוהבת את בתה. אז איך כן? אולי אנחנו אוהבות את בנותינו בהתאם לאופן שבו אמותינו אהבו אותנו בילדותנו, ואם לא שמחנו בו – כל עוד אנו מודעות לעובדה שלא שמחנו בו (כי לפעמים מספיק שישננו באוזנייך איזו ילדות מאושרת היתה לָך כדי שתאמיני בזה בכל לבך) – כנראה נשתדל לאהוב את בנותינו באופן אחר ככל האפשר. המספרת בספר הזה, יואלה, היא כבר סבתא (בניגוד לַסופרת הילה בלום, שכתיבתה מגלה קרבה מדהימה לנפש הגיבורה המבוגרת, יחסית לגילה הצעיר), והיתה חוליה בשרשרת של בנות יחידות לאמותיהן, כמותה וכמו אמה שלה, אבל בתה היחידה לאה שוברת את השרשרת.

זה לא ספוילר, חלילה: מיד בפתח הספר, בפסקה הראשונה, וגם מהתקציר בגב הספר, אנחנו מבינים שיואלה מציצה לחייה של בתה מבעד לחלון בעיר הולנדית, ודרכו היא רואה לראשונה את שתי נכדותיה ואת חתנה, ולראשונה זה שנים ארוכות את בתה, שכלל לא ידעה שהיא חיה בהולנד. כלומר, מהרגע הראשון ברור שהבת אינה רוצה קשר עם אמה. ומאותו רגע נהפוך בשקיקה דף אחרי דף כדי להבין איך קורה דבר כזה, איך מתרחשת טרגדיה עצובה כזאת במשפחה "נורמטיבית" (יש דבר כזה בכלל?) לאשה טובה ונחמדה כמו יואלה, לאמא מסורה ואוהבת כמוה. ודף אחרי דף אולי נתחיל להבין. אנחנו, אולי, אבל יואלה לא.

וזה אחד הדברים הנהדרים בספר היפהפה הזה. שהוא לא מנסה לפתור (למראה הכותרת, חשבתי בהתחלה שזה ספר עצות), להסביר או להצדיק שום דבר. הוא רק מתאר מצב – דינמיקה משפחתית (תחילה עם אביה של לאה, ולאחר מותו עם בן-זוג אחר) – ומתאר אותו כל כך חזק ואמין, שאלמלא בדקתי בגוגל וראיתי שהמחברת צעירה מדי, הייתי בטוחה שהוא לפחות קצת אוטוביוגרפי. התחושה בזמן הקריאה – וגם אחריה – היא של היכרות עמוקה עם יואלה, המספרת, כמו עם חברה קרובה, כי היא כל כך גלויה, ומספרת הכל בפשטות כזאת, שאת יכולה לראות דרכה מבעד לנקודות העיוורון שלה עצמה; וכל קוראת תוכל לקרוא אותו אחרת, ולמצוא סדקים אחרים שדרכם מתגלה האמת האחרת. איזה ספר נפלא!! ומיד מתחשק לקרוא את ספר הביכורים של הסופרת, שקדם לו, ולקוות שהספר הזה יתורגם להרבה שפות, כי הוא לגמרי בינלאומי (עריכה: יגאל שוורץ, 235 עמ', והעטיפה הגאונית בעיצוב תמי בצלאלי). פרק ראשון, עותק דיגיטלי ועותק מודפס בהנחה נאה ביותר באתר ע-ברית.

כנרת-זמורה-דביר

bottom of page