וַלְס וַלֶיּירִי
גוּדמוּנדוּר אנדרי תוֹרסוֹן
שתי דקות – זה הזמן שעובר, כביכול, מתחילת הספר עד סופו. בדיוק שתי דקות – זה הזמן שלוקח לקטה החיננית, המנצחת על המקהלה המקומית, לעבור באופניה בדרך לאולם שבו ייערך הקונצרט השנתי של הכפר: בסיפור הראשון היא יוצאת מביתה, ובכל אחד מ-15 הסיפורים הבאים היא חולפת על אופניה לרגע קט, בשמלתה הלבנה עם הנקודות הכחולות, לעיני גיבור (או גיבורת) אותו סיפור, הצופה בה מבעד החלון או מן המרפסת – עד לסיפור האחרון, שבו מגיעה קטה לאולם הקונצרטים ונעלמת בפתחו, כעבור שתי דקות בדיוק.
אבל בצמד הרגעים הללו חולפות בראשה של כל אחת מהדמויות הללו מחשבות וזכרונות, לצד געגועים, ערגונות וחלומות בהקיץ, והמספר היודע-כל מתבונן בכולם: "אני רואה את הסודות. אני רואה אנשים מבשלים, נחים ומתבטלים, משתינים, שרים, שותקים ויושבים שפופים. יש שבּוכים, יש שמקשיבים, יש שבּוהים. אני רואה אנשים דוממים או צורחים לתוך כריות. אני רואה אנשים משליכים אשפה וזיכרונות שאין בהם תוחלת, ואני לא מסיט את המבט. אני אף פעם לא מסיט את המבט".
מבטו החודר של המספר המסתורי אכן רואה הכל, דרך קירות הבתים ופני דייריהם, והוא מלא חמלה ואהבה כלפי כל הדמויות בסיפוריו, גם אם הן עצמן שוב אינן חשות כך. וסיפוריהן נשזרים כמובן אלה באלה, וכוללים לא מעט אכזבות וחלומות מנופצים ולבבות שבורים, אבל גם רגעים קטנים של אושר, ובעיני רוחה של הקוראת נרקמת בהדרגה תמונה אנושית מורכבת ונוגעת ללב של מקום קטן, והכל על רקע נוף אפרפר וערפילי של כפר דייגים איסלנדי ובתרגומו הנפלא של שי סנדיק, שבזכותו נדמה שהכל נכתב בעברית במקור, כמו שקורה בתרגום משובח באמת. ספר שהוא פנינה קטנה (198 עמ'), שמרחיב את הנפש ומרטיט את הלב, ומעורר הערכה גדולה למיזם התרגום האמיץ של הוצאת "לסה" מספרות איסלנדית, והלוואי שנזכה לקרוא עוד מכּתביו של הסופר המסקרן הזה. באתר ההוצאה אפשר לקרוא פרק ראשון ולקנות עותק בהנחה נאה – 49 שקל למודפס או 25 שקל לדיגיטלי.
לסה