שיעורים בתעופה
שיעורים בתעופה

שיעורים בתעופה

ג'קלין מוריארטי

מזמן לא יצא לי לקרוא ספר עבה כזה (452 עמ') שהיה סוחף ומרתק לכל האורך ואין לך מושג לאן הוא עומד לקחת אותך, כי קורים למספרת המון דברים, חייה מטיילים לכל מיני כיוונים ולכל מיני זמנים ואת מטיילת איתה, מכירה יחד איתה אנשים ונשים, עוברת איתה אירועים משונים ומחבבת אותה כל כך – אם כי לא מתאהבת, זה לא מסוג הספרים שמתאהבים בגיבורה, כי רוב הזמן היא נשארת מעט מרוחקת אפילו מעצמה, אבל בהחלט מעוררת חיבה עמוקה ודאגה לגורלה וסקרנות מה הולך לקרות איתה ועם הילד הקטן שלה, התמים והמתוק שלא מכיר את אביו.

את הכותבת, לעומת זאת, היית רוצה לאמץ כחברה לכל החיים. כי יא אללה, של מי הראש המבריק והעדין הזה שהמציא עלילה כזאת, וטיפוסים כאלה, שחייבים להיות אמיתיים כי איך ממציאים דברים הזויים ונפלאים כמותם, ואז בסיום את קוראת את התודות ומבינה שבאמת המון דברים בספר לקוחים ישר מהחיים, כמו הקטע הזה בסוף כשהמספרת, שחשבה שכבר בכתה כל מה שהיה לה, יוצאת לרחוב ופתאום מתפרצת בצרחות של בכי: "עמדתי בפינת הרחובות ועכשיו זה כבר לא היה בכי, אלא צווחות, זעקות שבר. אנשים נעצו בי מבטי אימה, או מיהרו להסיט את המבט (...) הגרון שלי צרב מהקולות האיומים שהוא הפיק, הגוף שלי רעד מהקולות האלה, וידעתי שזה לא בסדר, שאני חייבת להפסיק" ולפתע עוצרת לידה מכונית ואשה זרה יוצאת ממנה, בעוד נערה מתבגרת במושב ליד הנהג צועקת "אמא, מה את עושה?" אבל האשה מתעלמת ממנה, פורשת את זרועותיה ומחבקת חזק-חזק את המספרת ואומרת לה בקול סמכותי "הכל בסדר, הכל בסדר". והנה בתודות, בפסקה שמוקדשת לחברים ולחברות, התודה האחרונה-חביבה היא "ללזלי, שאמה יצאה פעם מהמכונית כדי לנחם אשה זרה שבכתה בצד הכביש". הבנתם?

ואז נזכרתי – ברור! הרי זו אותה קוסמת-מלים שכתבה את "ההרפתקאות הבלתי-נוחות בעליל של ברונטה לב-בזלת", ספר הנעורים המדהים (התרגום לעברית יצא ב-2020) על הילדה שהוריה ההרפתקנים השאירו אותה כתינוקת בסלסלה אצל הדודה ואז בגיל עשר מתגלה צוואה שעליה לקיים במדויק והיא נקלעת לעולם מלא פיות ושדונים, קוסמים ואלפים ודרקונים, ואתם מוכרחים לקרוא גם את הספר ההוא, לא חשוב בני כמה אתם, ואם יש לכם ילדים תקראו אותו יחד איתם, כי הוא גאוני ומשגע פילים (חפשו המלצה נלהבת עליו כאן באתר). וגם בספר המבוגרים של מוריארטי יש המון מהקסם הזה, אף שכולו מתרחש בעולם רציונלי, אבל הוא לוקח בחשבון שאנשים כן יכולים לעוף, וכדאי שגם אתם תסכימו לו. והתרגום של תומר בן-אהרון יוצא מן הכלל – לא קרה אפילו פעם אחת שהמוח שלי תרגם את הכתוב בחזרה לאנגלית, כפי שהוא נוטה לעשות כשהתרגום לא מושלם (עריכת תרגום: חמוטל לוין). ואיזה כיף שהוצאת "הכורסא" אימצה את שני הספרים האלה של ג'קלין מוריארטי הגאונה, בחורה מבית טוב במיוחד (אחותה כתבה את "שקרים קטנים גדולים", בין השאר) והלוואי שיתורגמו גם עוד ספרים שלה לנוער, כי מגיע גם לנוער שלנו וגם לנו. עכשיו במבצע באתר ההוצאה, אוצו רוצו

הכורסא