top of page
טביעת האצבע של אייל
טביעת האצבע של אייל

טביעת האצבע של אייל

נעם חורב

לא פשוט להתמודד עם כישלון, או עם נחיתות בהשוואה לאחרים; קל וחומר כשמדובר בילד, ובמיוחד ילד אהוב, שרגיל לקבל בבית שבחים ומחמאות. כשילד כזה נוכח לדעת שהוא נכשל שוב ושוב היכן שאחרים בגילו מצליחים, ועוד לעיני חבריו, זו מכה לא פשוטה לאגו – עלבון שמלוּוֶה לעתים קרובות בדחף להסתיר את הכישלון מעין כל: שלא יידעו, שלא ירגישו, ובמיוחד לא ההורים, שבטח מצפים מילדם להיות מוצלח וגאון ומוכשר ונפלא בכל דבר, כפי שנהגו לומר לו בוודאי השכם והערב מאז ינקותו, וחלילה לו לאכזב אותם.

כך קרה גם לאייל, גיבור הספר. יום אחד אמא שלו מוצאת מתחת למיטתו ציורים נהדרים שצייר בכיתה והחביא, ומתפלאת מאוד. כשהיא שואלת אותו על כך בשובו מהלימודים (ומביכה אותו קשות) עולה פתאום עשן מהמטבח – אוי, שוב נשרפה לה עוגה... כדי לנסות לנחם את אמו המיואשת לנוכח כישלונותיה באפייה, אייל מזכיר לה שהיא טובה מאוד בדברים אחרים. השיחה ביניהם מתגלגלת ושניהם מגלים שכל מי שהם מכירים מתקשה בדבר כזה או אחר, אבל שלכל אחד יש משהו שהיא או הוא מצטיינים בו – ואז אייל מרגיש מספיק בָּשֵל להתוודות שהסתיר את הציורים מרוב בושה, כי עדיין אינו יודע לכתוב את שמו על הציור כפי שהמורה מבקשת (וכולם מלבדו מצליחים, או לפחות כך הוא מרגיש). בסופו של דבר הוא מוצא לכך בעצמו פתרון מצוין, הנרמז בשם הספר, ואת השאר תגלו כבר לבד.

בהקדמה היפה מתאר נעם חורב איך עולמו חרב עליו בכיתה ב' כשנכשל במבחן בחשבון, ואיך אמו החכמה הרגיעה אותו, הסבירה לו שאף אחד אינו מושלם, הזכירה לו את כשרונותיו האחרים, הציעה לו בחיוך להפסיק להשוות את עצמו לאחרים כי הוא טוב כמו שהוא, וסיכמה במשפט שלא שכח עד היום: "נעם, אתה לא חייב להיות טוב בהכל" (לנוכח הישגיו המרשימים של בנה בכתיבת פזמונים ורבי-מכר, הצליח לה). שכנתי הקטנה והמתוקה, שטרם למדה לכתוב את שמה, כבר התאהבה בספר – המנחם ומעודד (מה שנקרא בימינו "מעצים") כל ילד שכישלון עלול לרפות את ידיו, כתוב בחריזה נינוחה וטבעית ובסיפוריות לירית מרגשת (גילוי נאות: בעריכתי), ומלווה באיורים מלאי חיים והבעה. יופי של מתנה לבני 7-4, הוצ' דיאלוג, 37 עמ', להשיג בכל חנויות הספרים ובהנחה נאה בחנות "המגדלור"

דיאלוג

bottom of page