ספר תום
מרית בן ישראל, עדה ורדי
על הספר הזה ממש קטונתי מלכתוב. קודם כל, הוא באמת ספר ענקי – הן מבחינה פיזית (פורמט גדול וחגיגי בכריכה קשה, 262 עמ'), הן מבחינת תוכנו והעבודה המסורה והאינסופית שהושקעה בו בחרדת קודש ממש, והן מבחינת איכותו. אין לי כלים לשפוט אותו, להכיל אותו, לכתוב עליו. ועדיין הוא כל כך ראוי שיכתבו עליו, שגם אני אנסה לרשום כאן כמה מלים, ובעיקר להפנות אתכם למילותיהן של גדולות וחכמות ממני שכתבו כל מה שצריך. בצילום של גב הספר תמצאו את המידע הנחוץ להבין במה מדובר, אבל הכי טוב שתקראו את המאמר הנהדר שכתבה עליו הסופרת והיוצרת מרית בן-ישראל, שערכה אותו יחד עם המעצבת הדגולה עדה ורדי, בבלוג המאלף שלה "עיר האושר", ובו היא מספרת מיהי ומהי המאיירת תום זיידמן-פרויד (אחייניתו של זיגמונד, אגב!) וגם מעט על הספר הזה, שהוא הראשון בעולם(!) המוקדש ליצירתה, בצירוף עוד כמה קישורים רלוונטיים: https://maritbenisrael.wordpress.com/2022/09/03/84904.
יש לי גם קשר אישי פיצפון לספר: החמיא לי מאוד כשמרית בן ישראל הנערצת פנתה אלי כדי שאתרגם שלושה מהסיפורים על דיויד החולם (אחת היצירות שזיידמן-פרויד איירה), וכל כך נהניתי לתרגם אותם! בסופו של דבר נכנס לספר רק סיפור אחד – "איך ספר קרא את דיוויד", שבו הספר עצמו קורא את הילד שקורא אותו, וכל דף שהוא הופך – פשוט נעלם. באופן המשונה הזה קרא דיוויד דפים לא מעטים, ואז הגיע אל משהו שדמה מאוד לסיפור אמיתי, אם כי הסוף אכזב אותו, משום מה:
'פעם אחת היתה משפחה של חזירים, אדון וגברת פֶּרסִיבָל חֲזִירִי ופֶּרסיבל הצעיר, שגרו בדיר חזירים יפהפה ומצויד בכל השכלולים המודרניים. פרסיבל הצעיר היה ילד מקסים. המחשבה הראשונה שלו מדי בוקר היתה "מה אוּכַל לעשות היום כדי לשמֵח את הוריי היקרים?" והמחשבה האחרונה שלו מדי לילה היתה "מה שכחתי לעשות היום כדי לשמח את הוריי היקרים?" ואם נזכר במשהו שיכול היה לעשות ולא עשה, לא הצליח להירדם. הוא מעולם לא איבד את מגפי הגומי החדשים שלו, או לא זכר היכן הניח את הממחטה שלו, או שכח לומר "סליחה" או "בבקשה" או "אתה קֹדֶם" או "תודה רבה", או רָמז משהו על דמי כיס כשדודוֹ הטוב ג'יימס בייקון הגיע לביקור. אשר להתנהלותו בבית הספר, היא היתה כזאת שבהנהלת בית הספר נאלצו להדפיס תעודת התנהגות מיוחדת עם 150 נקודות במקום 100, כדי להַראות איזה ילד טוב הוא. בדיוק מֵחזירים קטנים כאלה, כמו פרסיבל, מייצרים אצלנו את "ורדינה" המהוללת – הנקניקייה המושלמת לארוחת הבוקר. שַאלו את בעל המכולת שלכם.' וסליחה שניצלתי את הבמה הזאת כדי להשוויץ בתרומתי הזעירה, אבל אם עוררתי בכם סקרנות-מה, ובעיקר אם אתם מתעניינים באיורי ספרות ילדים וביחסים המורכבים בינם לבין הטקסט, כדאי לכם מאוד להשיג את הספר, וגם להימנות על הבלוג המדהים של מרית בן-ישראל. 280 שקל באתר ההוצאה (ר' קישורית למטה), כולל משלוח חינם עד הבית.
מִנֶּגֶד הוצאה לאור, אסיה