לא לפי הספר
לא לפי הספר

לא לפי הספר

הדר נדלר

ספרי שירה לילדים שקוראים בעצמם הם מצרך נדיר במחוזותינו. ב-2015 זכה (בהמלצתי) "הילדים של הצהריים" (מאת Avihai Nizri, ציירה Liron Cohen) בפרס ע"ש דבורה עומר בזכות הפנייה הישירה והכנה של השירים, שתיארו רגעים קטנים וחביבים מחיי היומיום, לילדים בכיתות יסוד - והנה נוסף לו אח חדש וטרי למדף מאת Hadar Nadler, עם איורים של אותה ציירת מוכשרת.

הפעם השירים קצרים מאוד ("שוכבת במיטה/ בוהה בתקרה/ יש לי מצב-רוח רע./ למה אף אחד לא בא לשאול/ מה קרה?") וכולם מסופרים מפיה של ילדה, ודווקא על רגעים פחות חביבים בחיים ("תקשיבו לי טוב./ כשאתם קוראים לי 'שמנה'/ אני אוכלת/ ואוכלת/ ואוכלת/ ואוכלת/ ואוכלת/ ואוכלת/ עד שכואב./ כי עדיף כאב בטן/ מכאב לב") - וכל אחד מהם מאיר זוית מסוימת של כאבי ההתבגרות וההתפכחות בנפשה של ילדה. כי כן, אם לא ידעתם - כאבי התבגרות יכולים להתחיל גם בגיל הגן. ותקשיבו - הציורים!!! איזה ציורים!!! בדיוק כמו שצריך בספר כזה, מינימליסטיים, כאילו ילדיים, וכל קו מלא ברגש ובהבעה (לי הם הזכירו טיפה את איוריה של צילה בינדר בסיפור "אבא מצחיקון" באסופה "שיר הגדי" של מרים ילן-שטקליס, שבו אבא מנסה לצייר לילדה ציורים כבקשתה) - והם אף מעוררים בקורא השראה וחשק לקחת עיפרון ונייר ולהתחיל לצייר רגש בקווים סְפוּרים.

מומלץ בחום לילדות ולילדים - מגיל הגן ועד לכיתות יסוד. הספר ראה אור בעזרת מימון-המון ב"הדסטארט" ויצא בהוצאת גוונים, להשיג בסיפור פשוט או בהנחה באתר ההוצאה.

גוונים